מילון:עורבא פרח: הבדלים בין גרסאות בדף
(ויקיפדיה) |
מ (שיוך לקטגוריה) |
||
| (2 גרסאות ביניים של אותו משתמש אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
'''עוֹרְבָא פָּרַח''' הוא כינוי לדברי הבלים שאין בהם כל ממש. | '''עוֹרְבָא פָּרַח''' הוא כינוי לדברי הבלים שאין בהם כל ממש. | ||
הביטוי, שמקורו בארמית ותרגומו המילולי "ה[[עורב]] התעופף" נלקח מ[[מסכת ביצה]]{{הערה|{{בבלי | הביטוי, שמקורו בארמית ותרגומו המילולי "ה[[עורב]] התעופף" נלקח מ[[מסכת ביצה]]{{הערה| {{מקור|בבלי:ביצה כא, א$ביצה כא, א}}.}} כאשר [[רב אויא סבא]] שאל את [[רב הונא]] שאלה הלכתית שאינה לעניין ואין בה הגיון, השיב לו רב הונא: "עורבא פרח". | ||
לפי הסבר [[רש"י]], רבה בר רב הונא העביר נושא במתכוון, על ידי האמירה: עורבא פרח, כלומר ראה את העורב הפורח מעלינו{{הערה|{{בבלי | לפי הסבר [[רש"י]], רבה בר רב הונא העביר נושא במתכוון, על ידי האמירה: עורבא פרח, כלומר ראה את העורב הפורח מעלינו{{הערה| {{מקור|בבלי:חולין, קכד ב$חולין קכד, ב}}. ראה את תוכן השאלה בערך [[טומאת משא]].}}. לפי פירושו של [[רבינו חננאל]], דבריו "עורבא פרח" מכוונים כלפי דבריו של אותו אמורא, שדעתו היא דעתם של ילדים המשחקים ב[[ציפור]]ים ועורבים. | ||
לאחר ש[[רבה בר רב הונא|רבה]] בנו של רב הונא, שאל אותו לפשר הדבר, שהרי רב הונא היה מכבד את רב אויא סבא באופן מיוחד בהצביעו על גדלותו המיוחדת בתורה, הבהיר לו רב הונא כי אי ההגיון אינה בשאלה עצמה, אלא בתזמון שבה היא נשאלה, שכן השאלה הייתה קשה מאוד לעיון, והיא נשאלה בזמן שרב הונא היה עייף וחלש ולא יכול היה להשיב עליה כראוי. | לאחר ש[[רבה בר רב הונא|רבה]] בנו של רב הונא, שאל אותו לפשר הדבר, שהרי רב הונא היה מכבד את רב אויא סבא באופן מיוחד בהצביעו על גדלותו המיוחדת בתורה, הבהיר לו רב הונא כי אי ההגיון אינה בשאלה עצמה, אלא בתזמון שבה היא נשאלה, שכן השאלה הייתה קשה מאוד לעיון, והיא נשאלה בזמן שרב הונא היה עייף וחלש ולא יכול היה להשיב עליה כראוי. | ||
[[קטגוריה: | |||
==הערות שוליים== | |||
<references/> | |||
[[קטגוריה:ביטויים תלמודיים]] | |||
גרסה אחרונה מ־09:13, 10 באפריל 2011
|
|
עוֹרְבָא פָּרַח הוא כינוי לדברי הבלים שאין בהם כל ממש.
הביטוי, שמקורו בארמית ותרגומו המילולי "העורב התעופף" נלקח ממסכת ביצה[1] כאשר רב אויא סבא שאל את רב הונא שאלה הלכתית שאינה לעניין ואין בה הגיון, השיב לו רב הונא: "עורבא פרח".
לפי הסבר רש"י, רבה בר רב הונא העביר נושא במתכוון, על ידי האמירה: עורבא פרח, כלומר ראה את העורב הפורח מעלינו[2]. לפי פירושו של רבינו חננאל, דבריו "עורבא פרח" מכוונים כלפי דבריו של אותו אמורא, שדעתו היא דעתם של ילדים המשחקים בציפורים ועורבים.
לאחר שרבה בנו של רב הונא, שאל אותו לפשר הדבר, שהרי רב הונא היה מכבד את רב אויא סבא באופן מיוחד בהצביעו על גדלותו המיוחדת בתורה, הבהיר לו רב הונא כי אי ההגיון אינה בשאלה עצמה, אלא בתזמון שבה היא נשאלה, שכן השאלה הייתה קשה מאוד לעיון, והיא נשאלה בזמן שרב הונא היה עייף וחלש ולא יכול היה להשיב עליה כראוי.
הערות שוליים[עריכה]
- ↑ ביצה כא, א.
- ↑ חולין קכד, ב. ראה את תוכן השאלה בערך טומאת משא.