מצד חשביהו

From ויקישיבה
Jump to navigation Jump to search



שבר כתב החרס - במקור: 20 ס"מ גובה 16 ס"מ רוחב

מצד חשביהו , הוא מבנה ממלכתי, מצד העשוי מאבני גזית, מ המאה ה-7 לפנה"ס , מימי המלך יאשיהו, מלך יהודה. המבנה התגלה במקרה ונחפר בשנת 1960 על ידי י.נוה מטעם רשות העתיקות , והחברה לחקירת ארץ-ישראל ועתיקותיה.

המצד הוא בצד "דרך החוף" ובגבול גבעות החול, דרומית מקיבוץ פלמחים לתל יבנה ים. פרסומו של האתר נובע מהאוסטרקון , שבר חרס, של ה"קוֹ‏צֶ‏ר" בשדהו, הזועק לצדק, באמצעות משלוח האוסטרקון לממונה הממלכתי, שר הצבא, במצד חשביהו. [1] המצודה מסתרעת על שטח של שש דונם, בצורת האות "ר", בהתאם לתוואי השטח. היא כוללת:שער מבוצר מ כורכר , חדרי משמר , מגדלים ושורות אחדים של בתים וביניהם רחובות וכן חצר ציבורית גדולה. באחד האוסטרקונים נמצא כתוב: חשביהו בן יא ומכן בא שמו של המצד.
מצד חשביהו ניטש בשנה שבה יאשיהו, מלך יהודה נֱגֵף בפני "פרעה נכו" מלך מצרים במגידו בשנת 609 לפנה"ס . מצרים שלטה דרך הים המקראית המובילה מצפון הארץ לדרומה דרך שפלת החוף. ולכן, אין להניח כי ניתנה לממלכת יהודה אפשרות להחזיק מצד באזור מעבר בעל חשיבות אסטרטגית.

החפירות במקום[edit]

בחפירות שנערכו במקום התגלו בחדרי המשמר ששה אוֹ‏סְטְרָ‏קוֹ‏נִים, שברי חרס, הכתובים בדיו בכתב עברי עתיק. באוסטרקונים מופיעים שמות כמו חשביהו, שעל שמו המצד, הושעיהו וכן (ע)בדיה.

התגלו במצד גם חרסים מסוף המאה ה-7 לפנה"ס , מדויק יותר - ההערכה היא בין 639 לפנה"ס - 609 לפנה"ס . בין החרסים התגלתה קרמיקה יוונית. ומכאן ההשערה כי איוש המצד היה על ידי סוחרים או חיל עזר של שכירים שהגיעו לארץ מאיי יוון. האחרונים פעלו גם תחת השלטון המצרי וייתכן גם תחת שלטון יאשיהו מלך יהודה. כן נמצאו במקום שרידים מהתקופה הכנענית ופיניקית

תולדות האוסטרקון[edit]

לפי הכתוב באוסטרקון נראה כי המחזיק בשדה, ה"עבד" - נתין, אריס או עבד ממש - החליט להתלונן בפני הממונה הממלכתי, אולי שר הצבא - מפקד המצד -על המפקח על המיסים, הושעיהו בן שבי, אשר נשלח לגבות ממנו חוב כלשהוא ועיקל את בגדו היחידי. הקוצר בשדהו החליט לכתוב את התלונה על גבי שבר חרס ולשלוח אותה למצד. לטענתו, הוא לא חייב כסף והוא מבקש לקבל בחזרה את הבגד היחיד שברשותו.

האמור בכתובת מזכיר את האמור בספר שמות" אִם-כֶּסֶף תַּלְוֶה אֶת-עַמִּי, אֶת-הֶעָנִי עִמָּךְ--לֹא-תִהְיֶה לוֹ, כְּנֹשֶׁה; לֹא-תְשִׂימוּן עָלָיו, נֶשֶׁךְ. אִם-חָבֹל תַּחְבֹּל, שַׂלְמַת רֵעֶךָ--עַד-בֹּא הַשֶּׁמֶשׁ, תְּשִׁיבֶנּוּ לוֹ. כִּי הִוא כְסוּתֹה לְבַדָּהּ, הִוא שִׂמְלָתוֹ לְעֹרוֹ; בַּמֶּה יִשְׁכָּב--וְהָיָה כִּי-יִצְעַק אֵלַי, וְשָׁמַעְתִּי כִּי-חַנּוּן אָנִי." (פרק כ"ב, פסוקים כ"ג-כ"ה) השיטה המקובלת לגביית חוב ממיעוטי יכולת הייתה באמצעות עיקול הבגד. המקרא מורה כי במקרה כזה יש להשיב לאדם את בגדו לשעות הלילה, אחרת לא יהיה לו במה להתכסות.

אריה יצחקי סבור כי ב"מכתבו של הקוצר" או "מכתבו של האיש העני" מבטא את היחס בין השלטון הצבאי והעם באותה עת.

תוכן האוסטרכון[edit]

האגרת כתובה בתעתיק הכתב העברי הקדום לכתב שלנו, בכתיב חסר, ללא אותיות סופיות וללא פיסוק. הכתיבה נעשתה בדיו , אשר נשמר די בבהירות . תוכנה קריא גם לאדם בן זמננו. חלקים קטנים מחרסהיו חסרים ותוכנם הושלם בידי החוקרים.

ישמע אדוני השר את דבר עבדו.
עבדך היה קוצר בחצר אסם (שם המקום)
ויקצור עבדך ויסיים (את עבודתו) כימים ימימה לפני שבת.
כאשר סיים עבדך את עבודתו בקציר כימים ימימה בא הושעיהו בן שבי
ולקח את בגד עבדך עם סיום עבודתי. זה (כבר) ימים שלקח את הבגד.
וכל אחי יעידו לטובתי הקוצרים איתי בחום השמש.
אחי יעידו שאני חף מפשע.
וייקח (הושעיהו) את בגדי ואפנה לשר
(על מנת) שתשיב לעבדך את הבגד....
המקור: אתר עידן התנ"ך

הקשר עם שנת השמיטה[edit]

זאב ח' ארליך מעלה את ההשערה כי הפסוק שכתוב בו כימים ימימה לפני שבת קשור לשנת השמיטה. שהרי אם הבגד נלקח יום, יומיים לפני שבת, והוא יוחזר לו בימים הקרובים, אין צורך לפנות אל הממונה. זאב ארליך סבור כי המונח "שבת" מתייחס למובן המקראי "שנת השמיטה". ואז הפסוק יובן כך:
"ויקצור עבדך ויכל (סיים/מדד) ואסם את התבואה - שנה שלמה לפני השמיטה"
כלומר כבר בשנה קודמת סיימתי את חובותי בקציר. ועתה החליט המפקח כי נותרו לי עוד חובות. אם לקח את בגדי, הרי זה לתקופה ארוכה, לפחות עד לאחר שנת השמיטה. לאור גרסה זו מציע זאב ארליך הבנה חדשה לכתוב בשבר החרס:

Geresh.png (פניית הקוצר אל השר אדונו:)
ישמע אדוני השר את דבר עבדו - עבדך
קוצר היה עבדך ב"חצר-אסם"
ויקצור עבדך ויכל (=ויסיים את הקציר או וימדוד את סך הקציר)
ואסם (=כינס הכול אל האסם)
כשנה לפני שבת (=השמיטה) [2]
כאשר כילה עבדך את קצירו ואסם אותו,
כמנהגי מדי שנה
ויבא הושעיהו בן שבי ויקח את בגד עבדך
(והוא חוזר ומדגיש את דבריו) כאשר כיליתי את קצירי כבר לפני שנה
לקח את בגד עבדיך.( ומזה שנה ויותר בגדי מונח אצלו)
(בתלונתו נגד הועעיהו מביא הקורצ עדים לצדקתו:) וכל אחי יעידו לי (בעדי)
(אחי) הקוצרים אתי בחום השמש, יעידו לי (בעדי:)
אמן (אתה צודק) ניקיתי מאשם (אינני אשם ואין לקחת את בגדי ויש להשיבו לי)
(והוא פונה שוב לשר(=ארקט אל השר, או אשלם לשר)
להש(יב את בגד) עבדך (ותת)ן אליו רחמים (תרחם עלי) והשיבות את בגד עבדך.
(ומסיים:) ולא תדהימני.( לא תשאיר אותי ללא עזרה)..
Geresh.png

9

הערות שוליים[edit]

  1. האוסטרקון מצוי במוזיאון ישראל
  2. ההדגשה אינה במקור

לקריאה נוספת[edit]

  • זאב וילנאי , אנציקלופדיה לידיעת ארץ ישראל, עם עובד, 1978, כרך ששי, עמוד 4672
  • אריה יצחקי , מדריך ישראל - השרון - דרום מישור החוף וצפון הנגב, בית ההוצאה כתר - משרד הביטחון ההוצאה לאור, 1979.
  • אלכס פנטלקין, מצד חשביהו: בדיקה של התרבות החומרית והשחזור ההיסטורי לקראת סוף תקופת הברזל, בתוך: פישר, מ. (עורך). מחקרי יבנה-ים 2. תל אביב.
  • זאב ח' ארליך (ז'אבו), תלונת הקוצר ממצד חשביהו, מקור ראשון , 10 באוגוסט 2007.

קישורים חיצוניים[edit]