משלוח מנות

From ויקישיבה
Jump to navigation Jump to search

מצות משלוח שני סוגי מזון איש לרעהו בפורים.

מצוה לשלוח מנות בפורים איש לרעהו, שנאמר (אסתר ט, יט): "ומשלח מנות איש לרעהו". מצוה זו מרבה אחוה, אהבה ורעות בישראל.


דיני המצוה[edit]

יש לשלוח לפחות שני סוגי מאכל, הראויים לאכילה, לאיש אחד; "משלוח" - לשון יחיד, ו"מנות" - לשון רבים; כלומר: משלוח אחד של שתי מנות לפחות. יש אומרים שניתן לשלוח גם משקה כמנה [תרומת הדשן, של"ה, מגן אברהם, פרי חדש, טורי זהב, אשל אברהם, ועוד]. וכתבו שזו גמרא ערוכה, שהגמרא אומרת שרבי יהודא נשיאה שלח לרבי הושעיא ירך עגל וקנקן יין, ואמר לו - קיימת בנו רבינו "ומשלוח מנות איש לרעהו". וכתב רש"י - "דהא תרי מנות איכא". כלומר החידוש הוא שאף המשקה נחשב מנה. אמנם, בהרבה ספרים הגירסא היא "קיימת בנו רבינו מתנות לאביונים". ופירש רבינו חננאל - כלומר נתת לנו מתנה אחת והיא הירך; ואחר כך שלח לו עגל ושלושה קנקני יין [ושלח לו שעתה קיים בו "ומשלוח מנות איש לרעהו"]. ומשמע מדברי הר"ח שמשקה אינו נחשב כמנה [כן הוכיחו בשו"ת בית אב, ובשו"ת אפרקסתא דעניא חלק א סימן כד, ובשו"ת בצל החכמה ח"ב סימן מו, ומכאן הביאו ראיה לדברי הרב פעולת שכיר ז"ל, לפיהם אינו יוצא יד"ח משלוח מנות במשקה. וראה בפירוש הריטב"א, ובאחרונים, ואכמ"ל].

יכול אדם להחליף עם רעהו סעודתו, שאחד יתן לשני את הסעודה שלו, ויחשב זה למשלוח מנות.

עיקר המצוה הוא שתהיינה המנות יקרות הערך ועריבות [שדה יהושע על מסכת מגילה בשם הרב מהראנ"ח ז"ל].

יש אומרים שצריך לשלוח את המנות על ידי שליח ולא שיתן האדם השולח בעצמו, כמה שנאמר: "ומשלוח מנות" [שו"ת בנין ציון]. ויש אומרים שאין צריך, וגם אם נותן בעצמו זה נקרא"משלוח". אלא שיש עדיפות לתת בעצמו מפני הכבוד [כף החיים].


ברכת "שהחיינו"[edit]

אין מברכים "שהחיינו" על מצוה זו, אלא בזמן ששומעים את הברכה בקריאת המגילה בלילה - יש לכוון גם על שאר מצוות היום, ובתוכם מצות משלוח מנות. והאשכנזים, אשר מברכים "שהחיינו" על קריאת המגילה אף בקריאתה ביום - יכוונו זאת בברכה.

טעמי המצווה[edit]

האחרונים כתבו כמה טעמים למצוות משלוח מנות:

טעם המנות הלוי- כיוון שהמן טען שעם ישראל מפוזר ומפורד, תקנו מצוות משלוח מנות כדי להרבות שלום ורעות בין היהודים.

טעם התרומת הדשן- כדי שיהיה לכל אחד די וספק לקיים הסעודה כדין, וכדי לא לבייש את מי שאין לו תקנו לכולם.

בראשונים מובא עוד עוד טעם - כיוון שבפורים יש מצווה לשמוח, צריך לשמח גם את העניים.