נחש

From ויקישיבה
Jump to navigation Jump to search
ערך זה עוסק בבעל חיים. אם התכוונתם לסוג של מום, עיינו בערך חלזון נחש.
צפע ארצישראלי- הנחש הארסי הנפוץ ביותר בארץ ישראל

נחש הוא זוחל נפוץ. יש מיני נחש ארסיים המכישים בארסם הרעיל את טרפם, וחלקם אף מסוכנים לבני אדם. הנחש מוזכר בספר בראשית כמי שגרם לחווה לאכול מעץ הדעת, אולם כנראה אין הכוונה לנחש המוכר לנו.

על פי ההלכה, כל הקודם להרוג נחש, זכה, אף אם לא הזיק, מחשש שמא יכיש אדם ויהרוג אותו.

בתנ"ך יש לנחש שמות רבים: פתן, צפעוני, שרף ועוד.

במדבר, תקפו נחשים את בני ישראל לאחר שחטאו, ומשה הכין נחש עשוי נחושת (נחושתן) על מנת לעצור את המגפה, שכן היה תלוי על נס גבוה וכל המסתכל בו מכוון את פניו ולבו לשמים. בני ישראל עבדו נחש זה ועשאוהו עבודה זרה, עד שחזקיה מלך יהודה כתתו.

הנחש בדברי חז"ל[edit]

"אין אדם דר עם נחש בכפיפה אחת". "טוב שבנחשים רצוץ את מוחו."

מעשה הנחש בגן עדן ופרי עץ הדעת[edit]

התורה מתואר כיצד הנחש אמר לחווה דברים שהביאו אותה לקחת מפרי עץ הדעת. מפרשי המקרא דנים בשאלה כיצד זה שהנחש דבר, דבר שאינו תואם לכאורה לטבע הידוע לנו, והוא מן הנמנעות במציאות. יש מפרשים שמדובר במשל, והכוונה ליצר הרע. יש מפרשים שמדובר כפשוטו, ומבארים את העניין באופנים שונים. אברבנאל מפרש שהנחש אמר לאשה בשפת גופו, לא מתוך מודעות, אלא שמעשיו "דברו לאשה". רמב"ם נראה שמפרש את הדברים גם כפשוטם ומתמודד עם שאלת הסתירה למציאות הידועה לנו, וגם באופן מטפורי, שני הדברים במקביל.

ראה גם[edit]

לקריאה נוספת[edit]

דיבור הנחש עם חווה - מציאות או משל?