נס

מתוך ויקישיבה
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

נס הוא דבר שיוצא מגדר הרגיל. במקרה של נס הצלה מברכים "ברוך שעשה לי נס" כל דבר שבגדר הרגיל אינו מוגדר נס לענין ברכה אף שהוא נס מהיבט אחר שאין דבר כזה רגיל והכל בהשגחת הבורא יתברך.

נס גלוי ונס נסתר[עריכה]

מקובל לקרוא לדבר שנעשה בניגוד לסדרי הטבע- נס. יש שכתבו שכל מה שקורה בעולם נחשב נס.

חשובים בענין זה דברי הרמב"ן (דרשת תורת ה' תמימה, כתבי הרמב"ן חלק א בהוצאת מוסד הרב קוק): "רוב בני אדם סבורים שאין האל פועל תמיד בנסים אלא עולם כמנהגו נוהג, וכן סבורים רבים מן החכמים בעלי העיון, והרב (=הרמב"ם) מכללם. וכשאנו מעיינין יפה אנו רואין שאין לאדם חלק בתורת משה רבינו ע"ה עד שיאמין שכל דברינו ומעשינו כלם נסים, אין בהם טבע ומנהגו של עולם".

עוד כתב שם שחלק גדול מהמצוות הם כדי שנזכור נסי יציאת מצרים שנעשו לנו ועל ידי כך נאמין בשלושת יסודות הדת לשיטתו- אמונה ידיעה והשגחה. מטרה נוספת היא שעל ידי זכירת הנסים נבוא להודות לה' על חסדיו. לדעת הרמב"ן ההודאה לה' היא מטרת בריאת העולם. "שכל שעה אדם רואה או עושה אותן מודה לאלהיו, הוא כוונת היצירה, שאין טעם אחר ביצירת האדם ואין לאלהים חפץ בתחתונים רק זה שידע האדם ויודה לאלהיו שבראו, וכוונת רוממות הקול בבתי כנסיות וזכות תפלות רבים זהו, שיהא לבני אדם מקום שיתקבצו בו ויודו לאל שבראם והמציאם, אמרו לפניו בריותיך אנחנו."

(בדומה לדבריו אלה כתב גם בפירושו לתורה (שמות יג, טז): "בכל שעה אדם מודה בהן לאלהיו, וכוונת כל המצות שנאמין באלהינו ונודה אליו שהוא בראנו, והיא כוונת היצירה, שאין לנו טעם אחר ביצירה הראשונה, ואין אל עליון חפץ בתחתונים מלבד שידע האדם ויודה לאלהיו שבראו, וכוונת רוממות הקול בתפלות וכוונת בתי הכנסיות וזכות תפלת הרבים, זהו שיהיה לבני אדם מקום יתקבצו ויודו לאל שבראם והמציאם ויפרסמו זה ויאמרו לפניו בריותיך אנחנו")

ראה גם[עריכה]