סנהדרין גדולה

From ויקישיבה
Jump to navigation Jump to search

בית הדין הגדול שהיה מורכב משבעים ואחד דיינים.


בבית המקדש, בלשכת הגזית, עמד בראש ישראל בית דין, שמנה שבעים ואחד דיינים מחכמי ישראל הגדולים, והיווה את הסמכות השיפוטית העליונה בעם ישראל.


נוסף לכוחו השיפוטי, היווה בית דין עליון זה, מעין "מועצת הזקנים" העליונה של העם, ולכן בתוקף תפקידו וסמכויותיו: א. מינה את הדיינים שבכל רחבי ארץ ישראל; ב. דן בדינים מיוחדים, כגון: שפיטת נביא שקר, שפיטת זקן ממרא, החלטה על יציאה למלחמת הרשות ועוד; ג. כל הדבר הקשה, שבתי הדין שתחתיו לא יכלו להכריע בו, הובא להחלטת בית דין הגדול, והחלטתו היוותה פסק סופי בעניין.


כשהייתה הסנהדרין הגדולה קיימת, לא הייתה מחלוקת בישראל, אלא כל דין שהתעורר בו ספק לאדם מישראל, היה שואל את בית הדין שבעירו; אם לא ידעו, היה הולך לבית דין גבוה יותר, ואם לא מצא בית דין שיתן לו תשובה, היה הולך לסנהדרין הגדולה והם היו פוסקים את דינו.

אישיות חכמי הסנהדרין[edit]

אין מושיבין בסנהדרין גדולה וקטנה אלא כהנים ולויים וישראלים מיוחסין הראויין להשיא לכהונה. ויהיו מנוקים מכל מומי הגוף. ויהיו בעלי חכמה בעלי עושר בעלי קומה בעלי מראה בעלי כשפים שידעו לבטל כישוף הבורחין מידם ולדון המכשפין ודרשינן בפרק ארבע מיתות (סח, א) לא תלמד לעשות אבל אתה למד להבין ולהורות ויודעים בשבעים לשון שלא תהא סנהדרי שומעת מפי המתורגמן, אין מעמידין בכל הסנהדרין לא זקן מופלג בשנים ולא סריס מפני שיש בו אכזריות ולא מי שאין לו בנים כדי שיהא רחמן. ואין מושיבין מלך ישראל בסנהדרין מפני שאסור לחלוק עליו ולמרות דבריו אבל מושיבין כהן גדול אם היה ראוי בחכמה כדתנן (יח, א) כהן גדול דן ודנין אותו מעיד ומעידין אותו אבל מלך לא דן ולא דנין אותו ולא מעיד ולא מעידין אותו א"ר יוסף (יט, א) לא שנו אלא במלכי ישראל משום מעשה שהיה בינאי המלך שהרג עבדו את הנפש ויראו חכמים לדונו ואירע תקלה בדבר אבל מלכי בית דוד דן ודנין אותו שנאמר (ירמי' כא, יב) בית דוד דינו לבקר משפט ואי לא דיינינן להו אינהו היכי דייני והכתיב (צפני' ב, א) התקוששו וקושו ואמר ריש לקיש קשוט עצמך ואח"כ קשט אחרים[1].

על חכמי הסנהדרין לדעת באופן מעשי בנושא כשפים כדי שיוכלו לדון בנושאים הבאים לפניהם הקשורים ודורשים ידע בכשפים. למשל, דיון בנביא שקר שעושה אותות ומופתים, דיון בדין מכשף, במי שעושה כשפים, וכיו"ב. ראה ערך להתלמד להבין ולהורות.

על חכמי הסנהדרין לדעת בשבעים לשון(דרוש מקור).

התחדשותה[edit]

לפני ביאת המשיח תחזור הסנהדרין הגדולה לטבריה ומשם תעבור לבית המקדש. ואלו דברי הרמב"ם (סנהדרין פי"ד הי"ב): "בתחילה כשנבנה בית המקדש היו בית דין הגדול יושבין בלשכת הגזית שהיתה בעזרת ישראל, והמקום שהיו יושבים בו חול היה, שאין ישיבה בעזרה אלא למלכי בית דוד; וכשנתקלקלה השורה, גלו ממקום למקום. ולעשרה מקומות גלו וסופן לטבריה. ומשם לא עמד בית דין גדול עד עתה. וקבלה היא שבטבריה עתידין לחזור תחילה ומשם נעתקין למקדש".

שיטת הרמב"ם[edit]

נסיונות לחדש את הסנהדרין[edit]

ר' תבנית:הידעת?/ו' טבת ה'תשס"ט

  1. מובא בסמ"ג - חלק מצות עשה - מצוה צז