סעודה שלישית

From ויקישיבה
Jump to navigation Jump to search

הסעודה השלישית שיש מצווה לאכול בשבת.

זמנה[edit]

צריכה להיעשות לאחר שהגיע זמן מנחה.

אם התחיל קודם הזמן והמשיך עד אחר שהגיע הזמן נחלקו האחרונים אם יצא ופסק המשנה ברורה שיצא. (משנ"ב רצא ז ובשער הציון ד)

נחלקו הפוסקים האם עדיף לאוכלה קודם תפילת מנחה או אחריה. (רמ"א רצא ב)

ונהגו לאוכלה לאחר תפילת מנחה.

אם התחיל לאכול סעודה שלישית חצי שעה לפני צאת הכוכבים [כ-10 דקות קודם שקיעת החמה] - רשאי להמשיך סעודתו, אפילו יצאה השבת. ואם התחיל לאחר מכן - פוסק קודם שקיעת החמה [בן איש חי]. ויש אומרים שאף אם התחיל אחר הזמן הנזכר - רשאי להמשיך ולאכול.

עד השקיעה מותר להתחיל בה. בדיעבד מותר להתחיל בה עד 13 וחצי דקות אחר השקיעה. (פניני הלכה שבת עמ' 97)

אמירת רצה והחליצנו בה[edit]

לדעת רוב הפוסקים - אם שכח לומר "רצה והחליצנו" בברכת המזון שלאחר סעודה שלישית - אינו חוזר לברך. אמנם לדעת מרן הבן איש חי - חוזר ומברך, כי לפי הסוד חובה לאכול לחם אף בסעודה זו. ומכל מקום - אם יצאה שבת, ושכח להזכיר "רצה והחליצנו" - אינו חוזר.

היה אוכל ויצאה שבת - מזכיר רצה והחליצנו בברכת המזון.

מה אוכלים[edit]

בסעודה שלישית נחלקו הפוסקים אם יש חובת לחם משנה. (שולחן ערוך ורמ"א רצא ד).

יש אומרים שאפשר לעשותה במזונות ויש אומרים שאפשר לעשותה אפילו בבשר ודגים אך לא בפירות ויש אומרים שאפשר לעשותה אף בפירות והלכה כאומרים שחובה לעשותה בלחם אלא אם כן הוא שבע ביותר ואינו יכול לאכול כביצה פת (שו"ע רצא ה).

ערב פסח שחל להיות בשבת[edit]

אם ערב פסח חל בשבת, ישנה בעיה לגבי עריכת סעודה שלישית, שכן לאחר חצות היום אסור מדאורייתא לאכול חמץ, ולכן לא ניתן לבצוע על פת, אך מצד שני אסור לאכול עדיין מצה בזמן זה.

לבעיה זו יש מספר פתרונות:

1)אכילת מצה עשירה - למתירים לאכלה בפסח, היא איננה חמץ, אך גם לא מצה שיוצאים בה בפסח.

2)אכילת סעודה שלישית לפני 4 שעות- מתפללים כותיקין, אוכלים את הסעודה השניה, שוהים קצת ואוכלים סעודה שלישית. לנוהגים כן,יש לסיים את הסעודה השלישית לפני חצות, או להתחילה על חמץ, לנקות את השולחן ולהמשיך בסעודה שאיננה חמץ.

3)יש מתירים לאכול את הסעודה השלישית רק עם פירות וירקות.

מנהגים[edit]

נהגו לזמר בסעודה זו מזמור לדוד. שרים גם את הפיוט "בני היכלא" שחיבר האריז"ל ואת פיוט הכיסופים ידיד נפש ואל מסתתר - המיוסד לפי עשר הספירות.

סעודה זו היא ליווי המלכה - השבת לפני צאתה, ולכן נהגו להמשיכה קצת לתוך הלילה ולשיר שירי כיסופים.

בבתי כנסת חסידיים נהגו להתקבץ לאכילת סעודה שלישית בבית הכנסת - הנקראת "שלוש-סעודות".