עובר: הבדלים בין גרסאות בדף

שורה 1:

~~== הגדרת המושג ==~~

'''עובר''' הוא יצור חי בראשית התהוותו, מרגע ההפריה ועד צאתו לאוויר העולם<ref>בעניין הגדרת רגע הלידה, שבו הופך היצור מעובר לילוד - ראה ע' לדה הע' 177 ואילך.</ref>. בדרך כלל מדובר על מצבו של היצור המתפתח ברחם האשה המעוברת<ref>כגון בהמה שמת עוברה בתוך מעיה (משנה חולין ד ג); עובר שבמעי אמו (סנהדרין נז ב).</ref>, אך לאור התפתחות שיטות ההפריה המודרניות, מדובר כיום גם על יצור המתפתח מחוץ לרחם. בשלבים המוקדמים יש המדברים על קדם-עובר<ref>pre-embryo.</ref>, ועוברון<ref>embryo.</ref>, ובשלבים המאוחרים מדובר על עובר<ref>fetus. ראה להלן ברקע המדעי, ובהע' 208.</ref>.

עובר הוא יצור חי בראשית התהוותו, מרגע ההפריה ועד צאתו לאוויר העולם<ref>בעניין הגדרת רגע הלידה, שבו הופך היצור מעובר לילוד - ראה ע' לדה הע' 177 ואילך.</ref>. בדרך כלל מדובר על מצבו של היצור המתפתח ברחם האשה המעוברת<ref>כגון בהמה שמת עוברה בתוך מעיה (משנה חולין ד ג); עובר שבמעי אמו (סנהדרין נז ב).</ref>, אך לאור התפתחות שיטות ההפריה המודרניות, מדובר כיום גם על יצור המתפתח מחוץ לרחם. בשלבים המוקדמים יש המדברים על קדם-עובר<ref>pre-embryo.</ref>, ועוברון<ref>embryo.</ref>, ובשלבים המאוחרים מדובר על עובר<ref>fetus. ראה להלן ברקע המדעי, ובהע' 208.</ref>.

במקרא מצינו כינויים אחדים לעובר: פרי הבטן<ref><makor>בראשית ל ב;</makor> <makor>דברים ז יג;</makor> <makor>דברים כח ד;</makor> <makor>ישעיה יג יח;</makor> <makor>מיכה ו ז;</makor> <makor>תהלים קכז ג.</makor> וראה <makor>בבלי שבת קלה ב,</makor> וחולין קיד ב, שאף בחז"ל מכונה העובר כך.</ref>, ילד<ref>ויצאו ילדיה (שמות כא כב).</ref>, בן<ref>ויתרצצו הבנים בקרבה (בראשית כה כב). וראה להלן הע' 183.</ref>, לאום<ref>ראה <makor>בבלי סנהדרין צב א.</makor></ref>. גם המושגים עולל ויונק יכולים להתייחס לעובר<ref>ראה <makor>מדרש תהלים ח ה.</makor> וראה גם מכילתא בשלח, פר' שירה, סוף פרשה א.</ref>.

שורה 523:

שורה 521:

'''אשה בהריון שמתה מוות מוחי''' חייבים ליילד את עוברה, גם אם יש חשש שהיילוד יסבול מנכות בגלל הנסיבות וגיל ההריון, וגם אם בעל האשה ומשפחתה מתנגדים להולדתו באופן מפורש ומנומק<ref>מ.א. 103/92 (מחוזי ירושלים), היועץ המשפטי לממשלה ואח' נ' פלוני (פסק הדין פורסם באסיא, חוב' סה-סו, תשנ"ט, עמ' 13 ואילך). זאת על פי סעיף 6ב לחוק האנטומיה והפתולוגיה - ראה הערה קודמת. פסק דין זה הוא בניגוד לפסק הדין מ.א. 38/89 (מחוזי ירושלים), בית החולים האוניברסיטאי הדסה נ' חיים ממן (הובא בחוב' אסיא, מט-נ, תש"ן, עמ' 96), שבו פסק שופט אחר במקרה דומה, שהבקשה ליילד את העובר מאשה שמתה מוות מוחי בניגוד לרצון הבעל, חורגת ממסגרת סעיף 68 לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, משום שאין מדובר בקטין, פסול דין או חסוי, אלא בעובר שטרם יצא לאוויר העולם, ומשום כך דין הבקשה להידחות מחוסר סמכות, וכמו כן אין פעולת ההולדה דרושה לשמירת שלומה של האם. פסק דין זה הוא שגוי, שכן על פי סעיף 33@# של אותו חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, יש סמכות לבית המשפט למנות אפוטרופוס לעובר, ולמעשה חובתו של בית המשפט לעשות כן לטובתו של החסוי, אשר כולל גם עובר, וכל מי שניתן למנות לו אפוטרופוס הינו בגדר חסוי. גם סעיף 2 לאותו חוק מגדיר ילד לרבות עובר. יתר על כן, לפי האמור לעיל, הדיון אינו נוגע לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, אלא הוא נוגע לחוק האנטומיה והפתולוגיה, ובו מפורש החוק בנידון. מבחינה הלכתית בוודאי טעה השופט בנידון, וכפי שבירר זאת באריכות הרב י. שפרן, חוב' אסיא, מט-נ, תש"ן, עמ' 97 ואילך. וראה עוד בע' לדה הע' 501 ואילך.</ref>.

==הערות שוליים==

~~<references />~~

[[קטגוריה:הלכתית רפואית]]

עובר: הבדלים בין גרסאות בדף

תפריט ניווט

חיפוש