עמרם

מתוך ויקישיבה
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

עמרם בן קהת בן לוי בן יעקב אבינו ואביו של משה רבינו, אהרן הכהן ומרים הנביאה. הוא נשא את יוכבד דודותו, בת ליו בן יעקב אבינו לאישה. הוא מוזכר בפרשת שמות בתור אלמוני:"וַיֵּלֶךְ אִישׁ מִבֵּית לֵוִי וַיִּקַּח אֶת-בַּת-לֵוִי"([[ספר שמות]], ב', א'). כמו כן אשתו, יוכבד בת לוי היא "בת לוי".

הוא נפטר בן 137 שנה. חז"ל שאלו: למה נמנו שנותיו של לוי ? שנאמר: "וּשְׁנֵי חַיֵּי לֵוִי שֶׁבַע וּשְׁלשִׁים וּמְאַת שָׁנָה" בן 137 שנה. להודיע כמה זמן היה שעבוד מצרים, שכן כל זמן שאחד מן השבטים קיים לא היה שעבוד, שנאמר ‏‏[1] "וימת יוסף וכל אחיו", ורק אחר כך ( ח) "ויקם מלך חדש" - ולוי האריך ימים על כולם.

עמרם מוזכר לשבח במקומות נוספים אוצר ישראל [2]:

  • טובים השנים - זה עמרם ויוכבד [3].
  • דברי חכמים בנחת נשמעים - זה עמרם ובית דינו.
  • אדם אחד מאלף מצאתי [4] - זה עמרם.
  • חדשים גם ישנים דודי צפנתי לך [5] "ישנים" - ז עמרם בן קהת שמת בעטיו של נחש ולא בחטא אחר [6]

סיבת האנונימיות[עריכה]

המהר"ל [7] טוען כי האנונימיות בתיאור הוריו של משה "וַיֵּלֶךְ אִישׁ מִבֵּית לֵוִי וַיִּקַּח אֶת בַּת לֵוִי" יש לה סיבה: "ולא הזכיר הכתוב שם עמרם ושם יוכבד... רק כתב שם איש, שהוא שם לכל איש, ואינו שם פרטי מיוחד, וזה מורה על מדרגה נבדלת אלקית." עם זאת היה חשוב לציין כי הוא משבט לוי " זהו להודיע לך כי לא היה ראוי לצאת הגואל רק משבט לוי... במה שאמרו רז"ל כי שבט לוי לא נשתעבד במצרים, ולפיכך היה ראוי לצאת מהשבט הזה הגואל אותם מן השעבוד וכל זה מפני קדושת השבט הזה... מכל מקום זכות עצמם וקדושתם הועיל שלא היה ראוי שיהיו מושלים מצרים על שבט לוי הקדוש והנבדל, ואיך יהיה מושל עליהם החומר הגרוע הזה הם המצריים, עד שהיו ישראל ראויים להגאל, ואז הוציא הקב"ה הגואל משבט מושלים הוא שבט לוי אשר הוא קדוש ונבדל."

על נישואיו[עריכה]

תרגום יונתן מספר לנו את הרקע לנישאים המחודשים של עמרם ויוכבד: " "וַאֲזַל עַמְרָם גַבְרָא דְמִשֵׁבֶט לֵוִי וְאוֹתִיב בְּכִילְתָא וְגִינוּנָא דְהִלוּלָא יַת יוֹכֶבֶד אִנְתְּתֵיהּ דְתָרִיךְ מִן קֳדָם גְזֵירְתָּא דְפַרְעֹה וַהֲוַת בְּרַת מֵאָה וּתְלָתִין שְׁנִין כַּד אֲהַדְרָהּ לְוָותֵיהּ וְאִתְעֲבֵיד לָהּ נִיסָא וְהַדְרַת לְעַלֵימוֹתָא כְּמָא דַהֲוַת כַּד הִיא זְעֵירְתָּא מִקְרְיָיא בְּרַת לֵוִי".

מדובר אפוא בעמרם שהושיב (את יוכבד אִשׁתו ) בכילה ובאפיריון של חופה לאחר שגרש לפני הגזירה של פרעה כאשר היתה בת מאה ושלושים שנים. כאשר הוא החזירה אליו כפי שנאמר לעיל "ויקח" - נעשׂה לה נס וחזרה לנערותה כמו שהיתה כאשר היא קטנה ונקראה "בת לוי". ובפרשת וארא, כאשר מתוארת תןלדות משה ואהרן נאמר " וַיִּקַּח עַמְרָם אֶת-יוֹכֶבֶד דֹּדָתוֹ לוֹ לְאִשָּׁה וַתֵּלֶד לוֹ את אהרן ומשה" [8].

הסיבה לגירושיה מובא במדרש רבה: עמרם היה ראש הסנהדרין וגדול הדור. כאשר פרעה גזר :"...כָּל-הַבֵּן הַיִּלּוֹד הַיְאֹרָה תַּשְׁלִיכֻהוּ..." ([[ספר שמות]], א',כ"ב), עמרם אמר ""ולריק ישראל מולידים"! - או בלשון מסכת סוטה "אמר לשוא אנו עמלין" - למה יש להביא ילדים לעולם אם ממתים אותם. הוא החליט לגרש את אשתו יוכבד, כשהיא מעוברת משלשה חודשים. כאשר בני ישראל ראו אותו עושה כך אף הם גרשו את נשותיהם. ואז אמרה לו, בתו, מרים:"גזרתך קשה משל פרעה" -

  1. שפרעה גזר על הזכרים ואתה על הזכרים ועל הנקבות !
  2. פרעה רשע הוא, וגזרתו ספק מתקימת ספק אינה מתקימת, אבל אתה צדיק, וגזרתך מתקימת!
  3. פרעה לא גזר אלא בעולם הזה (שנולדים ומתים וחוזרים וחיים הן לעולם הבא), ואתה (גזרת) בעולם הזה ולעולם הבא (שכיון שאינם נולדים אינן באין לעולם הבא)!? [9]

ומסיימת הגמרא:"אמר רב יהודה בר זבינא: שעשה לו מעשה ליקוחין: הושיבה באפריון, ואהרן ומרים מרקדין לפניה, ומלאכי השרת אמרו [10] " מושיבי עקרת הבית אם הבנים שמחה [הללויה]."

בספר דברי הימים מוזכרת משפחתו של קהת בן לוי וכך נאמר :"לָעַמְרָמִי לַיִּצְהָרִי לַחֶבְרוֹנִי לָעָזִּיאֵלִי.וּשְׁבֻאֵל בֶּן-גֵּרְשׁוֹם בֶּן-מֹשֶׁה נָגִיד עַל-הָאֹצָרוֹת" [11]. משפחת עַמְרָמִי היא משפחתו של עמרם בן קהת.

אילן היוחסין[עריכה]

אילן היוחסין של עמרם הוא כדלקמן:


אלה ראשי בית אבותם ספר שמות ‏‏[12]
ראובן שמעון לוי
חֲנוֹךְ וּפַלּוּא חֶצְרֹן וְכַרְמִי (י"ד) יְמוּאֵל וְיָמִין וְאֹהַד וְיָכִין וְצֹחַר וְשָׁאוּל בֶּן-הַכְּנַעֲנִית (ט"ו) גֵּרְשׁוֹן וּקְהָת וּמְרָרִי (ט"ז)

בני לוי
בני גרשון בני קהת בני מררי
לִבְנִי וְשִׁמְעִי (י"ז) עַמְרָם וְיִצְהָר וְחֶבְרוֹן וְעֻזִּיאֵל (י"ח) מַחְלִי וּמוּשִׁי (י"ט)

הערות שוליים[עריכה]

  1. ‏שמות א' ו'‏
  2. בערך עמרם, כרך חמישי
  3. מדרש רבה לספר במדבר ג' ו'
  4. ספר קהלת ד' כ"ח
  5. ספר שיר השירים ז' י"ד
  6. מסכת שבת, נ"ה,א' רש"י
  7. בספרו "גבורות השם" (פרק טז)
  8. לפי שיחתו של הרב שמעון גולן מאפרת
  9. הסיבה השלישית מובאת במסכת סוטה י"ב
  10. תהלים קי"ג,ט
  11. א' כ"ו, כ"ג- כ"ד
  12. ‏ו', יד,- כ"ו‏