צ׳יטה די קאסטלו

From ויקישיבה
Jump to navigation Jump to search

צ'יטה די קאסטלו (Città di Castello) היא עיר בנפת פרוג'ה, בצפון מחוז אומבריה. היא בנויה בשיפולי הרי האפנינים במישור המוצף אדמת סחף, בו זורם נהר הטיבר. העיר נמצאת 46 ק"מ צפונית מפרוג'ה.

פרופ' אריאל טואף מאוניברסיטת בר-אילן, סקר את חייו של רבי עובדיה מברטנורא במאמרו ידיעות חדשות על חיי ר' עובדיה מברטנורא באיטליה. בו הוא מתאר חיי היהודים בעיר בימי הביניים. לאחר מברטנורא עזב את עיר Batinoro , ממנה בא שמו, הגיע לעיר צ׳יטה די קאסטלו. באיגרותיו מארץ ישראל הוא כתב:" כאשר כליתי מעשי בארץ מכורותי בעיר קאשטילו בתשעה לחודש כסלו רמ"ו (9 נובמבר 1485) עברתי ברומא..."

טואף כתב כי במאה ה-15 הייתה העיר חלק מ"מדינת האפיפיור". יהודים הגיעו לעיר, לאחר שכבר היו במרכזים אחרים באומבריה: פרוג'ה, טרני (Terni), פוליניו (Foligno), וספולטו (Spoleto), שבהם הייתה נוכחות יהודית כבר מאה שנה קודם.

באמצע המאה ה-15 היו שבע משפחות של בנקאיים יהודים בעיר. טואף סבור כי מספרם הגיע לכחמישים. היה להם בית כנסת ברובע סאן אג'ידיו , בביתם של האחים יצחק, שלמה ויקותיאל, הבנים של הרופא שלמה בן משולם בּ‏וֹ‏נָ‏ו‏ונטורה . לקהילה היה גם בית קברות. בשל מגיפה שפרצה באזור בית הכנסת בעיר, היהודים הורשו להקים בית כנסת נוסף בבית הבנקאי משולם בן-יהודה בּ‏וֹ‏נָ‏ו‏ונטורה ברובע שער סנטה מריה. שני בתי הכנסת פעלו לפחות עד 1569.

העיר הייתה למרכז יהודי חשוב באומבריה לאחר שבפרוג'ה עיסקי ההלוואות הועברו ליידי מוסדות נוצריים. מסקנתו של החוקר היא כי בסוף המאה ה-16 מנתה העיר כבר 150 יהודים - מרכז בעל סדר גודל חשוב יחסית לקהילות אחרות. בשנת 1459 נחתם בין שליטי העיר לבין יהודיה הסכם "קונדוטה" , לפיו הוענקו להם תנאים מיוחדים, כולל הזכות לא לפתוח עסקים בשבת, אספקת בשר כשר לרכוש מקרקעין.

בראש החוזה מופיעים שמות הבנקאיים ובינהם רבי עובדיה מברטנורא, המופיע בראש הרשימה. ==

אוסף כתבי יד עבריים[edit]

בארכיון העירוני התגלו יריעות קלף, עליהם נכתבו כתבי יד עבריים: מהתנ"ך, התלמוד ואחרים במטרה לשמש את תושבי הקהילה לצורכי לימוד. אוסף היריעות מכונה בשם :Le Pergamene Ebraiche di Citta di Castello. הוא הוצג בתערוכה מיוחדת במוזיאון תל אביב בשנת 2008. נחקר על-ידי פרופ' טואף, אשר פירסם כבר ארבע כרכים עליהם ומצוי עתה בספריה עירונית בעיר.

יריעות הקלף שנמצאו מעידים על קיומה של קהילה יהודית - במאות ה-13 עד ה-15 - באזור עמק נהר הטיבר הצפוני, בה שוכנת העיר היום. החשיפה של היריעות נעשתה במסגרת פרויקט הגניזה האיטלקית, אשר הקיפה עד היום גילוי של 10,000 יריעות קלף בארכיבים של כעשרה מערי איטליה.

היריעות התגלו בתוך כריכות של מסמכי נוטריונים עירוניים. מספרם הנוכחי הוא 121, מתוכם 28 דפים כפולים, כאשר יש הפרדה באמצע ו-93 רצועות קטנות.

יריעות הקלף נחקרו על ידי פרופ Mauro Perani יחד עם האוצרת Marisa Borchiellini. שבעה מתוף העטיפות הם מהתנ"ך ומיוחסים לכתיבה האמצע המאה ה-13. השאר מהתלמוד הבבלי בגירסת אלפסי. כתיבתם נאמדת למאות ה-11 וה-12 - מאתים עד שלוש שנה לעומת כתב היד המוכר עד היום "כתב יד מונקו"