קברי צדיקים ביהודה ושומרון

From ויקישיבה
Jump to navigation Jump to search

כיום ידועים כעשרים ושלושה קברי צדיקים ביהודה ושומרון. בשומרון (כולל בנימין) עשרה קברים. הקבר הקדום ביותר הוא קבר יוסף מתקופת האבות. מרבית הקברים הם מתקופת ההתנחלות והאחרון הוא קבר שמואל הנביא לאחר תקופת השופטים. למרות שהיה יישוב יהודי בשומרון בימי בית ראשון, אין כל קבר מוכר מתקופה זו. ביהודה י"ג קברים. החל מהקבר השני בעולם קבר אדם הראשון. מרבית הקברים הם לפני ימי בית ראשון. הקבר היחיד מתקופה זו הוא קבר עמוס שנקבר במאה ה-8 לפני הספירה. ביהודה אין קבר מוכר לאחר ימי בית שני, למרות שהיתה מרכז העם היהודי מתקופת בית שני ועד סוף מרד בר כוכבא.

לאחר סוף "מרד בר כוכבא" לא התקיים יישוב יהודי ביהודה ובשומרון עד המאה ה-19 לכן בניגוד לגליל אין כלל קברי צדיקים מתקופת התנאים ההאמוראים והמקובלים. כמו כן בעוד חלק גדול מקברי הצדיקים שבגליל נתגלו בידי האר"י, הרי שלא היתה לאר"י גישה ליהודה ולשומרון וזו אחת הסיבות למיעוט הקברים הידועים שם.

השפעה[edit]

לקברי הצדיקים ביהודה ובשומרון השפעה פוליטית ומדינית. במסגרת ההסדרים עם הפלסטינים התחשבו בקברי בצדיקים בסיכום הגבולות כך קבר רחל השפיע על תוואי הגבול החדש ששונה כדי שקבר רחל יכלל בשטח ישראל.

רשימת הקברים[edit]

להלן רשמית הקברים הידועים היום. הקברים מסודרים לפי מידת פירסומם: