קבר יוסף

From ויקישיבה
Jump to navigation Jump to search
קבר יוסף - לפי שנשרף ונחרב - צילם:מנחם ברודי
Error creating thumbnail: File missing
קבר יוסף - ערב ראש חודש אדר תשס"ט
ציור דייויד רוברטס - מקור: אתר "שבעה פלאי ישראל
קבר יוסף - ספריית הקונגרס, אוסף אריק ואדית מאטסון שצולם בין השנים 1898-1946
המצבה - 1917 - המקור:ויקישיתוף- Sherurcij

קבר יוסף מצוי בפאתי העיר שכם מול שער העיר של שכם המקראית. מקום התואם את מקום החניה של יעקב אבינו בבואו מחרן."וַיָּבֹא יַעֲקֹב שָׁלֵם עִיר שְׁכֶם, אֲשֶׁר בְּאֶרֶץ כְּנַעַן, בְּבֹאוֹ, מִפַּדַּן אֲרָם; וַיִּחַן, אֶת-פְּנֵי הָעִיר. וַיִּקֶן אֶת-חֶלְקַת הַשָּׂדֶה, אֲשֶׁר נָטָה-שָׁם אָהֳלוֹ, מִיַּד בְּנֵי-חֲמוֹר, אֲבִי שְׁכֶם--בְּמֵאָה, קְשִׂיטָה. וַיַּצֶּב-שָׁם, מִזְבֵּחַ; וַיִּקְרָא-לוֹ--אֵל, אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל ([[ספר בראשית]], ל"ג,י"ח-כ'). השם "חלקת השדה" ניתן למכון לידיעת ארץ ישראל הפועל בישוב אלון מורה השוכן על הר כביר צפון-מזרח לעיר שכם.

מקום קבורתו מוזכר בסיום ספר יהושע, כאשר יהושע בן נון הטמין את עצמות יוסף הצדיק שהיו עם שבטי ישראל במסע של ארבעים שנה במדבר סיני ומהלך כיבוש ארץ כנען כפי שנאמר בספר יהושע:" וְאֶת-עַצְמוֹת יוֹסֵף אֲשֶׁר-הֶעֱלוּ בְנֵי-יִשְׂרָאֵל מִמִּצְרַיִם, קָבְרוּ בִשְׁכֶם, בְּחֶלְקַת הַשָּׂדֶה אֲשֶׁר קָנָה יַעֲקֹב מֵאֵת בְּנֵי-חֲמוֹר אֲבִי-שְׁכֶם, בְּמֵאָה קְשִׂיטָה; וַיִּהְיוּ לִבְנֵי-יוֹסֵף, לְנַחֲלָה." (כ"ד, ל"ב)

המצבה היא בתוך מבנה אשר נשרף ונחרב בידי אספסוף ערבי בשנת 2000. במהלך החרבת המבנה נפגע שוטר "משמר הגבול", הדרוזי, מדחת יוסף, ודימם למוות.

לאחר הריסת הקבר והקמת "מסגד",הלל ליברמן הי"ד, תושב אלון מורה, יצא בצעדה פרטית אל הקבר, ונרצח בדרך.

בחג החנוכה ה'תשס"ט, לאחר 9 שנים בהן מחולל קבר יוסף בשכם, נכנסו אנשי מקצוע יהודיים בליווי צה"ל ובנו מחדש את מצבת הקבר. בכ"ז כסלו אושר למתפללים כניסה ללילה אחת. ה ערוץ שבע

תולדות המקום[edit]

קבר יוסף הוא אחד משלושת האתרים עליהם מצוין בתנ"ך בפירוש כי נקנו בכסף מלא. השניים האחרים הם מערת המכפלה והר הבית. לפי מדרש בראשית רבה: "ויקן את חלקת השדה וגו'. אמר ר' יודה בר' סימון: זה אחד מג' מקומות שאין אומות העולם יכולין להונות את ישראל ולומר גזולים הם בידכם ואילו הן מערת המכפלה, ובית המקדש וקבורתו של יוסף,מערת המכפלה וישקל אברהם לעפרון, בית המקדש ויתן דוד לארנן וגו', קבורתו של יוסף ויקן את חלקת השדה." (ע"ט, י"ט).

בין השאר הנוסע האלמוני מבורדו שעבר במקום בשנת 333, מראשוני כותבי ספרי המסעות בארץ ישראל, בחיבורו - מסע מבורדו (Itinerarium Burdigalense), המתאר את עלייתו לרגל בשנת 333, כותב : (מתרגום לאנגלית)"בתחתית (הר גריזים), יש מקום הנקרא sechim. שם מצוי קברו של יוסף בחלקם האדמה אשר אביו יעקב הוריש לו ‏‏[1]

קבר יוסף נזכרת באונומסטיקון (רשימת שמות מקומות בעלי הקשר מקראי) של אבסביוס מקיסריה מהמאה ה-4 לספירה: "עיר יעקב, היום חרבה, ומראים את המקום בפרוורי ניאפוליס, שם נראה גם קבר יוסף."

יואל אליצור מצטט, בין השאר, את המקורות הבאים:

  • תיאודוסיוס (נוסע נוצרי 520-518 לסה"נ) "בסמוך לבאר יעקב שם עצמות יוסף הקדוש."
  • מנחם בן פרץ החברוני (1215) "ומשם הלכתי לשכם וראיתי קברו של יוסף הצדיק בן יעקב אבינו בין שני עמודים של שיש אחד לראשו ואחד לרגליו."
  • 'אלה מסעות' (נכתב בין 1270 ל 1290) "והנה בשכם קבורת יוסף הצדיק ועליו ב' עמודי שיש א' לראשו וא' לרגליו וחומת אבנים נמוכה סביב הקבר."

והנה עוד מקור מעניין, מספר "גבעת שאול" לשאול בן פינחס הורנשטיין ז"ל, וכה דבריו - "למזרח שכם, רחוק לערך 1/3 שעה, נמצא כפר הנקרא "בל"ע אבלנוטא", מקומה בחלקת השדה אשר קנה יעקב אבינו ע"ה אצל עיר שכם, ובתוך הכפר נמצא קבר לעצמות יוסף הצדיק הידוע לנו כנזכר ביהושע כ"ד - "ואת עצמות יוסף קברו בשכם בחלקת השדה אשר קנה יעקב מאת שכם אבי חמור", ובית תפלה להערביים בנוי על קברו, והערביים יכבדו את מקום קבורתו, ונר תמיד ידלקו על ציון הקבר אשר מכסה של משי עליו, והנוסעים מעיה"ק צפת וטברי' לעיה"ק ירושלים אשר דרך שכם יעברו, יתפללו על קברו, לא תשבע עין הרואה מראית כלילת יופי של המישור הנק' חלקת שדה, המישור הזה ישתרע לערך 3 שעות לארכו ולרחבו, וכו'.

ממקורות מאוחרים יותר ובעיקר מהתקופה העותומאנית (1516-1917 לספירה) עולה שמבנה הקבר עבר שינויים מהותיים עד שהתעצב לצורתו הנוכחית, ככל הנראה במהלך המאה ה-19. הצייר הסקוטי הנודע דייויד רוברטס (1796-1864) היה הראשון לתעד את מבנה הקבר ויזואלית בציורו משנת 1839 שבעה פלאי ישראל]

מסורות ביהדות[edit]

על-פי המסורת שני עמודים מקוטעים לצד מצבת יוסף, הנן מצבות לשני בניו של יוסף: אפרים ומנשה.

יהודים נוהגים להגיע לקבר-יוסף בייחוד ביום ההילולא של 'יוסף הצדיק'. א' בתמוז התקבל כיום ההילולא, אך יש המציינים אותו בב' בתמוז . נוהגים גם להגיע לקבר יוסף בספירת העומר ביום יסוד שביסוד, ובחול המועד סוכות ביום האושפיזין של יוסף.

בשנים האחרונות, צה"ל אפשר לקבוצות מאורגנות לבקר במקום, בשעות הלילה, תוך פריסת כוחות הבטחה מירביים. קבוצות של יהודים בודדים נכנסות לשכם מפעם לפעם ונחלצות בשלום, מה שלא קרה לר' הלל ליברמן שנרצח בדרכו לקבר יוסף בשכם.

תצפית על סביבת הקבר[edit]

מבט על קבר יוסף מהר גריזים - 2008 : הסבר: 1 - כיפת קבר יוסף ההרוסה, 2 - מבנה ישיבת עוד יוסף חי הנטוש, 3 - הכניסה מהכביש הראשי, 4 - שער העיר היכן שנאמר על יעקב אבינו "ויחן שם פני העיר", 5 - תל שכם העתיק - מקור התמונה:הויקיפדיה העברית, צילם: בית השלום

העלייה לקבר יוסף[edit]

ערב ראש חודש אדר בקבר יוסף

קישורים חיצוניים[edit]

  • ‏התרגום המקורי:"quam dedit ei iacob pater eius"‏