קטפרס: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה |
אין תקציר עריכה |
||
| שורה 3: | שורה 3: | ||
שורש המילה הוא בעצם שני מילים; '''קט''' (Cata) שפירושו <u>ירידה</u> ו'''פרס'''. | שורש המילה הוא בעצם שני מילים; '''קט''' (Cata) שפירושו <u>ירידה</u> ו'''פרס'''. | ||
ככל הנראה, בחרו חז"ל להשתמש במילה זו להבהיר כי מדובר לא בעניין מדרון סתמי אלא במדרון באופן קיצוני; מדרון משופע עד שאין אפשרות לחפץ לנוח בו כלל ועיקר. לפי דעת הרמב"ם קטפרס הוא מקום שבו המים אינם נחים אלא יורדים ונוזלים ממקומם{{מקור|רמב"ם טהרות ח}} | ככל הנראה, בחרו חז"ל להשתמש במילה זו להבהיר כי מדובר לא בעניין מדרון סתמי אלא במדרון באופן קיצוני; מדרון משופע עד שאין אפשרות לחפץ לנוח בו כלל ועיקר. לפי דעת הרמב"ם קטפרס הוא מקום שבו המים אינם נחים אלא יורדים ונוזלים ממקומם {{מקור|רמב"ם טהרות ח'}} | ||
== בדיני טומאה וטהרה == | == בדיני טומאה וטהרה == | ||
גרסה מ־03:45, 5 ביולי 2011
|
|
קטפרס היא מילה בלשון יוונית שפורשה בספרות חז"ל כמדרון וגם לעניין נתינת מכות[1].
שורש המילה הוא בעצם שני מילים; קט (Cata) שפירושו ירידה ופרס.
ככל הנראה, בחרו חז"ל להשתמש במילה זו להבהיר כי מדובר לא בעניין מדרון סתמי אלא במדרון באופן קיצוני; מדרון משופע עד שאין אפשרות לחפץ לנוח בו כלל ועיקר. לפי דעת הרמב"ם קטפרס הוא מקום שבו המים אינם נחים אלא יורדים ונוזלים ממקומם רמב"ם טהרות ח'
בדיני טומאה וטהרה
- ערך מורחב - קטפרס
המילה "קטפרס" מופיע שלשה פעמים במשנה -וכולן בסדר טהרות. הביטוי קשור לתורת ה"ניצוק" של נוזלים (שלפי דעת חז"ל, כמו קטפרס, אינו חיבור לא לטומאה ולא לטהרה) כמקביל להתיאור "אשבורן" שכן נחשב לחיבור.