ר' שבתי אטון (הראשון): הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך ויקישיבה
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד
מ (הגהה קצרה)
 
(216 גרסאות ביניים של 32 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
'''הרב שבתי אטון''' היה ראש [[ישיבת ראשית חכמה]] ב[[ירושלים]].
הרב שבתי אטון ([[שבת]] ו[[יום טוב]] של [[שמחת תורה]] כ"ב ב[[תשרי]] [[ה'תרפ"ו]], 10 ב[[אוקטובר]] [[1925]] - י"ב ב[[שבט]] [[ה'תשס"ו]], 10 ב[[פברואר]] [[2006]]) היה מרבני [[ישיבת פורת יוסף]], היתה תקופה בה היה חבר ראשון ברשימה של [[מועצת חכמי התורה]] של [[שס]], לאחר מכן פרש הימנה על אף הלחצים, ועד סוף חייו כיהן כ[[ראש ישיבה|ראש ישיבת]] "[[ראשית חכמה]]" ב[[ירושלים]].
==תולדותיו==
נולד ב[[שמחת תורה]] תרפ"ו ב[[העיר העתיקה|עיר העתיקה]] בירושלים לאביו הרב בן ציון אטון, מרבני [[ישיבת פורת יוסף]]. למד בצעירותו בישיבת פורת יוסף והוכר כתלמיד מוכשר וגאון. הוא נשא לאשה את בתו של [[הרב יוסף שרהבני]] (אחותה היא אשת [[הרב בן ציון אבא שאול]]). בתקופה שאחר נישואיו המשיך בלימודיו ב[[כולל]] שעל יד ישיבת פורת יוסף. בהמשך התבקש לכהן כרב שכונת מלחה בירושלים.


בשנת תשי"ז התמנה למנהלה הרוחני של ישיבת פורת יוסף. הוא ערך כמה שינויים בישיבה, בהם הארכת סדר היום, סידור ארוחות ערב,  
== ביוגרפיה ==
נולד להוריו [[ר' בן ציון אטון (הראשון)]] ואסטרייא ביום [[שבת]]  החל ב[[שמחת תורה]], כ"ב ב[[תשרי]] ה'תרפ"ו ב[[ארץ ישראל]] - [[ירושלים העתיקה|עיר העתיקה]] ב[[רובע היהודי]] ב[[ירושלים]], ולכן נקרא '''שבתי''' על שם יום ה[[שבת]] שבו נולד{{הערה| גם נקרא כן על שם סבו (מפי בני משפחה)}}. אביו ר' בן-ציון אטון{{הערה| נולד לאביו מאיר ואשתו מזל, שנולדו ב[[יוון]] בעיר [[מונישר]] ([[ספר]] ארזי הלבנון חלק א' עמ' 354 מערכת ב')}} מ[[ישראל]] היה מרבני [[ישיבת פורת יוסף]]. בצעירותו למד ב[[ישיבת פורת יוסף]] אצל חכם [[עזרא עטייה]] ראש ישיבת '''פורת יוסף''' והתבלט בכשרונותיו. למד גם מספר שנים ב[[ישיבת מרכז הרב]] אצל [[הרב צבי יהודה קוק]] ראש ישיבת [[מרכז הרב]].
נשא לאשה את '''קלרה''' בתו של הרב
'''יוסף חיים''' שרהבני-שראבני ונוות ביתו '''סול''' '''שולמית'''. הוא גיסו של [[הרב בן ציון אבא שאול]] ראש ישיבת [[פורת יוסף]] שגם הוא היה נשוי ל'''הדסה מסעודה''' בתו הגדולה והבכורה של ר' יוסף שרהבני-שראבני. לאחר נישואיו התמנה לרב שכונת [[מלחה (שכונה)|מלחה]] ב[[ירושלים]].
 
בשנת [[ה'תשי"ז]] מונה למנהל רוחני ב[[ישיבת פורת יוסף]].
 
היה שולח תלמידים מהישיבה לבתי כנסיות ולהפיץ תורה{{הערה|1=[http://www.doresh-tzion.co.il/QAShowAnswer.aspx?qaid=91405 מתוך דברי הרב [[בן ציון מוצפי]]].}}.
 
היה ידוע בשיחות המוסר המיוחדות שלו{{הערה|[http://www.hidabroot.org/article/83604 עדות הרב] [[אברהם יוסף]].}}.
 
בשנת [[ה'תשכ"ז]] נפטרה אשתו, לאחר כמה שנים נישא בשנית לנוות ביתו החשובה שטיפלה בו במסירות ואהבה '''חנה ברטה''' לבית [[חדד]].
 
==[[ר' שבתי אטון (השני)]]==
[[ר' שבתי אטון (השני)]] יליד [[ירושלים]] תושב [[ארץ ישראל]] בן [[ר' בן ציון אטון (השני)]] הינו נכדו שעוסק בהרבצת תורה וממשיך את שולשלת זקינו לקרב את הבריות ל[[תורה]].
 
==[[ישיבת ראשית חכמה (הראשונה)]]==
הישיבה הראשונה שהוקמה בשם זה הינה ישיבתו של רבי [[דוד ניטו]] מחבר ספר '''הכוזרי השני''' ומטה דן. רבי דוד בן פנחס ניטו - חכם בקהלת הספרדים ב[[לונדון]] ורופא מומחה; נולד בונציה בשנת 1654, ונפטר ב[[לונדון]] ביום ז' [[שבט]] [[ה'תפ"ח]] (1728). היה דיין ודרשן, וראש ישיבת "ראשית חכמה" ורופא הקהל ב[[ליוורנו]].


כדי לעודד את תלמידי הישיבה בכתיבת חידושי תורה, יזם רעיון הוצאת חוברת חידושי תורה שנקראה בשם "משואות", ובה נקבצו שיעורים של רבני הישיבה יחד עם חידושיהם של התלמידים, וכן מאמרים במוסר, כשהוא עצמו דואג להוצאתה.  
==ישיבת ראשית חכמה (השניה)==
באותה שנה, ייסד את ישיבת "ראשית חכמה" על שם [[רבי אליהו די וידאש]] מרבני [[צפת]] ו[[חברון]] מחבר הספר [[ראשית חכמה]], הישיבה הוקמה בשכונת [[מקור ברוך]] ב[[ירושלים]]{{הערה| ברחוב רש"י}}, ועמד בניהולה. הישיבה עברה לאחר מכן ל[[שכונת סנהדריה]] ב[[ירושלים]]{{הערה|רחוב בן ציון אטון 8}}, שבניהולה העמיד לבנו [[ר' בן ציון אטון (השני)]], עם השנים נפתח גם כולל אברכים '''ראשית חכמה''' בשכונת [[מעלות דפנה]] ב[[ירושלים]]{{הערה| רחוב נטר 117}}.


בשנת תשכ"א יזם רעיון של שליחת תלמידים מהישיבה לבתי כנסיות ברבי הארץ, כפי שכתב ב"משואות": "רעיון חדש בעולם הישיבות, מצות עשה שהזמן גרמא, מתחיל להתרקם ולצאת לפועל בישיבתנו, והוא הקמת גשר רוחני בין המוני העם מחזיקי התורה, ובין חובשי בית המדרש בני-התורה, ע"י שיגור שליחים-דרשנים לבתי כנסת שונים ברחבי הארץ, להביא את דבר ה' ולעודד את הצבור ובני הנעורים לתרוה וליראה, ע"י רעיונות מפרשת השבוע".  
תלמידיו הגדולים מעידים<ref>"זכרון ירא מחכמה".</ref> כי כל מחשבתו היתה אך ורק מהו רצון ה' ולא חשב כלל מאיין יגיעו הכספים לכל מה שהקים, אכן בתחילת הדרך, עת היה ידידו, אשר אליו ואל דרכו בקודש נקשר בכל מאודו, [[חכם אהרן משה ב"ר ציון חכם ברוך מעלם]] בחיים, התייעל בו ו[[חכם אהרן חכם ברוך מעלם]] שלח למענו מכתבים לתורמים למען קיומה של הישיבה ובהמשך דרכו בקודש התייעל גם בבנו [[ר' בן ציון אטון (השני)]] וגם במחותנו ר' [[יעקב עטייה]] אשר בס"ד אכן השיגו באותה תקופה למען מוסדותיו תורמים נוספים להקמת בניין הישיבה החדש והמרווח.


בשנת תשכ"ז נפטרה רעייתו, ולאחר כמה שנים נישא בשנית.  
מחותנו ר' [[יעקב עטייה]] הינו רב העיר [[בת ים]], ושאר בשרו ר' [[יצחק זעפרני]] רב כולל '''חסד לאברהם''' (קצין) בשכונת '''בית וגן''' [[ירושלים]]{{הערה| אביו של ר' [[שלמה ידידיה זעפרני]], מחבר הספר, [[יבא ידיד]]}}.
 
באותה שנה, ייסד את ישיבת "ראשית חכמה" בשכונת מקור ברוך, והחל לעמוד בראשה. בראשיתה שכנה הישיבה בדירות פזורות ובהמשך במשכן ארעי בשכונת מקור ברוך, אך עם הזמן נבנה בנין הישיבה בשכונת סנהדריה.  
נקרא לאחר הקמת [[ש"ס]] על ידי [[אלעזר מנחם מן שך|הרב שך]] להצטרף כחבר ראשון ב[[מועצת חכמי התורה]] של [[תנועת ש"ס]] עוד מראשיתה יחד עם הרב [[שלום כהן (רב)|שלום כהן]] מ[[ירושלים]] ראש ישיבת [[פורת יוסף]] ב[[העיר העתיקה]] והרב [[שמעון בעדני]] מ[[בני ברק]] ראש כולל [[תורה וחיים]]{{הערה|אליהו קאופמן, [http://www.news1.co.il/Archive/003-D-87323-00.html בין "גדול הדור" ל"מנהיג הרוחני"], באתר [[news1]].}}, אך מכמה סיבות שראה ופירט אף בשיחותיו<ref>מובא בספר "זכרון ירא מחכמה" מאת אחד מתלמידיו.</ref>- החליט לצאת ממשרה זו לצמיתות על אף הלחץ הרב.
בכהונתו כראש ישיבה החזיק במשך כארבעים שנה. כמו כן, היה חבר במועצת חכמי התורה של תנועת ש"ס.  
 
נפטר ב[[יום שישי]] ב[[שבת]] י"ב ב[[שבט]] [[ה'תשס"ו]], ונקבר ב[[בית הקברות סנהדריה]] ב[[ירושלים]].
נפטר בי"ב ב[[שבט]] תשס"ו, ונקבר בבית הקברות סנהדריה בירושלים.  
 
אחרי פטירתו הוברר כי בצוואתו כתוב שאין להספידו, כי אם לקרוא ליד המיטה קטע במסכת ברכות על שני גדולים שנכנסו תלמידיהם לבקרם בשעת פטירתם ומה השיבום, אך מגודל חיבתו של [[הראשון לציון]] ונשיא מועצת חכמי התורה הרב [[עובדיה יוסף]] את ידידו זה, עת בכה עליו בכי רב, אמר עליו את המילים; {{ציטוטון|ונפשו קשורה בנפשו.}}
 
גם בכל עניני הישיבה נהג להתייעץ עם יד ימינו הר"מ הותיק בישיבתו הר"ר רפאל דב ברלין מ[[ירושלים]], נין לקדוש השם מכובד [[הנצי"ב]] מ[[וולוז'ין]].
 
== מתלמידיו (שבנוסף לבוגרי הישיבה) ==
* [[ר' בן ציון אטון (השני)]] (בנו), ממשיך דרכו בראשות ישיבת '''ראשית חכמה''', מחבר הספר '''[[ספר מאבני המקום (השישי)]]''' (אסופה בחשיבות עיר הקודש [[ירושלים]], נדפס [[ירושלים]], חודש [[ניסן]] [[ה'תשע"ו]]).
* הרב [[עקיבא אטון]] (בנו) ממקימי [[תנועת ש"ס]], ומבעלי עיתון [[הדרך]].
* הרב [[שלמה חנניה]] (חתנו) ראש בית מדרש לרבנים '''עליות בית חנניה''' מ[[ירושלים]] ובית המדרש [[שערי נסים]] ברחוב [[שאול המלך]] ב[[ירושלים]].
* הרב [[דוד אטון]] (אחיו הצעיר) מ[[ירושלים]].
* הרב [[בן-ציון מוצפי]] - ראש ישיבת בני ציון.
* הרב [[שמעון זיאת]] (חתנו), משגיח בישיבת '''ראשית חכמה'''.
* הרב [[ראובן שרהבני-שראבני]], ר"מ ב[[ישיבת יקירי ירושלים]], גיסו (נפטר ב[[ג' באייר]] [[ה'תשע"ז]]).{{הערה|{{בחדרי חרדים|משה ויסברג|הגאון רבי ראובן שרבאני זצ"ל מראשי ישיבת 'יקירי ירושלים'|118454|29 באפריל 2017}}}}.
 
== כתביו ==
* ערך את [[כתב עת|כתב העת]] התורני    [http://www.hebrewbooks.org/52439 משואות] - קובץ תורני לחידושי תורה בהלכה ובאגדה מאברכי [[פורת יוסף]].
* '''רוח חכמה''' - ליקוט על התנ"ך, הש"ס וסדר התפילה.(נדפס [[ירושלים]] [[ה'תשע"א]], קיים במאגר [[אוצר החכמה]]).
* '''ראשית דעת''' - לאחר פטירתו יצאו לאור משיחותיו (נדפס ב[[ירושלים]] על ידי ישיבת [[ראשית חוכמה]] ב[[י"ב בשבט]] [[ה'תשס"ט]]).


בנו הרב בן ציון אטון מכהן כיום בראשות הישיבה, וחתנו הרב שמעון זיאת משמש כמשגיח. אחר פטירתו יצאו כמה ספרים משיחותיו המוסריות.
== קישורים חיצוניים ==
* [http://www.doresh-tzion.co.il/QAShowAnswer.aspx?qaid=91405 קוים לדמותו של הרב שבתי אטון] מאת הרב [[בן-ציון מוצפי]].
* [http://www.hebrewbooks.org/52439 משואות] - קובץ תורני לחידושי תורה בהלכה ובאגדה בעריכתו, באתר [[היברו בוקס]].


==לקריאה נוספת==
==לקריאה נוספת==
* רבי אברהם הסופר, '''רזא דשבתי''' בתוך: "'''תולדות חכמי ירושלים''', [[ירושלים]] [[ה'תשס"ו]], מוציאו לאור יריד הספרים.  
* [[רזא דשבתי (אטון)]] נלקט ונערך ממאמרים שהתפרסמו לזכרו, עם תמונות צבעוניות שנרכשו הנמצאים בסוף הספר.
* ירחון אור המאיר (צפת תשס"ו).
* חוברת היובל לישיבת '''ראשית חכמה'''.


==הערות שוליים==
{{מיון רגיל:אטון שבתי}}
{{מיון רגיל:אטון שבתי}}
[[קטגוריה:רבנים בימינו]]
[[קטגוריה:רבנים בימינו]]

גרסה אחרונה מ־00:03, 26 באוגוסט 2022

הרב שבתי אטון (שבת ויום טוב של שמחת תורה כ"ב בתשרי ה'תרפ"ו, 10 באוקטובר 1925 - י"ב בשבט ה'תשס"ו, 10 בפברואר 2006) היה מרבני ישיבת פורת יוסף, היתה תקופה בה היה חבר ראשון ברשימה של מועצת חכמי התורה של שס, לאחר מכן פרש הימנה על אף הלחצים, ועד סוף חייו כיהן כראש ישיבת "ראשית חכמה" בירושלים.

ביוגרפיה[עריכה]

נולד להוריו ר' בן ציון אטון (הראשון) ואסטרייא ביום שבת החל בשמחת תורה, כ"ב בתשרי ה'תרפ"ו בארץ ישראל - עיר העתיקה ברובע היהודי בירושלים, ולכן נקרא שבתי על שם יום השבת שבו נולד‏[1]. אביו ר' בן-ציון אטון‏[2] מישראל היה מרבני ישיבת פורת יוסף. בצעירותו למד בישיבת פורת יוסף אצל חכם עזרא עטייה ראש ישיבת פורת יוסף והתבלט בכשרונותיו. למד גם מספר שנים בישיבת מרכז הרב אצל הרב צבי יהודה קוק ראש ישיבת מרכז הרב.

נשא לאשה את קלרה בתו של הרב יוסף חיים שרהבני-שראבני ונוות ביתו סול שולמית. הוא גיסו של הרב בן ציון אבא שאול ראש ישיבת פורת יוסף שגם הוא היה נשוי להדסה מסעודה בתו הגדולה והבכורה של ר' יוסף שרהבני-שראבני. לאחר נישואיו התמנה לרב שכונת מלחה בירושלים.

בשנת ה'תשי"ז מונה למנהל רוחני בישיבת פורת יוסף.

היה שולח תלמידים מהישיבה לבתי כנסיות ולהפיץ תורה‏[3].

היה ידוע בשיחות המוסר המיוחדות שלו‏[4].

בשנת ה'תשכ"ז נפטרה אשתו, לאחר כמה שנים נישא בשנית לנוות ביתו החשובה שטיפלה בו במסירות ואהבה חנה ברטה לבית חדד.

ר' שבתי אטון (השני)[עריכה]

ר' שבתי אטון (השני) יליד ירושלים תושב ארץ ישראל בן ר' בן ציון אטון (השני) הינו נכדו שעוסק בהרבצת תורה וממשיך את שולשלת זקינו לקרב את הבריות לתורה.

ישיבת ראשית חכמה (הראשונה)[עריכה]

הישיבה הראשונה שהוקמה בשם זה הינה ישיבתו של רבי דוד ניטו מחבר ספר הכוזרי השני ומטה דן. רבי דוד בן פנחס ניטו - חכם בקהלת הספרדים בלונדון ורופא מומחה; נולד בונציה בשנת 1654, ונפטר בלונדון ביום ז' שבט ה'תפ"ח (1728). היה דיין ודרשן, וראש ישיבת "ראשית חכמה" ורופא הקהל בליוורנו.

ישיבת ראשית חכמה (השניה)[עריכה]

באותה שנה, ייסד את ישיבת "ראשית חכמה" על שם רבי אליהו די וידאש מרבני צפת וחברון מחבר הספר ראשית חכמה, הישיבה הוקמה בשכונת מקור ברוך בירושלים[5], ועמד בניהולה. הישיבה עברה לאחר מכן לשכונת סנהדריה בירושלים[6], שבניהולה העמיד לבנו ר' בן ציון אטון (השני), עם השנים נפתח גם כולל אברכים ראשית חכמה בשכונת מעלות דפנה בירושלים[7].

תלמידיו הגדולים מעידים[8] כי כל מחשבתו היתה אך ורק מהו רצון ה' ולא חשב כלל מאיין יגיעו הכספים לכל מה שהקים, אכן בתחילת הדרך, עת היה ידידו, אשר אליו ואל דרכו בקודש נקשר בכל מאודו, חכם אהרן משה ב"ר ציון חכם ברוך מעלם בחיים, התייעל בו וחכם אהרן חכם ברוך מעלם שלח למענו מכתבים לתורמים למען קיומה של הישיבה ובהמשך דרכו בקודש התייעל גם בבנו ר' בן ציון אטון (השני) וגם במחותנו ר' יעקב עטייה אשר בס"ד אכן השיגו באותה תקופה למען מוסדותיו תורמים נוספים להקמת בניין הישיבה החדש והמרווח.

מחותנו ר' יעקב עטייה הינו רב העיר בת ים, ושאר בשרו ר' יצחק זעפרני רב כולל חסד לאברהם (קצין) בשכונת בית וגן ירושלים[9].

נקרא לאחר הקמת ש"ס על ידי הרב שך להצטרף כחבר ראשון במועצת חכמי התורה של תנועת ש"ס עוד מראשיתה יחד עם הרב שלום כהן מירושלים ראש ישיבת פורת יוסף בהעיר העתיקה והרב שמעון בעדני מבני ברק ראש כולל תורה וחיים[10], אך מכמה סיבות שראה ופירט אף בשיחותיו[11]- החליט לצאת ממשרה זו לצמיתות על אף הלחץ הרב.

נפטר ביום שישי בשבת י"ב בשבט ה'תשס"ו, ונקבר בבית הקברות סנהדריה בירושלים.

אחרי פטירתו הוברר כי בצוואתו כתוב שאין להספידו, כי אם לקרוא ליד המיטה קטע במסכת ברכות על שני גדולים שנכנסו תלמידיהם לבקרם בשעת פטירתם ומה השיבום, אך מגודל חיבתו של הראשון לציון ונשיא מועצת חכמי התורה הרב עובדיה יוסף את ידידו זה, עת בכה עליו בכי רב, אמר עליו את המילים; "ונפשו קשורה בנפשו."

גם בכל עניני הישיבה נהג להתייעץ עם יד ימינו הר"מ הותיק בישיבתו הר"ר רפאל דב ברלין מירושלים, נין לקדוש השם מכובד הנצי"ב מוולוז'ין.

מתלמידיו (שבנוסף לבוגרי הישיבה)[עריכה]

כתביו[עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכה]

לקריאה נוספת[עריכה]

  • רזא דשבתי (אטון) נלקט ונערך ממאמרים שהתפרסמו לזכרו, עם תמונות צבעוניות שנרכשו הנמצאים בסוף הספר.
  • ירחון אור המאיר (צפת תשס"ו).
  • חוברת היובל לישיבת ראשית חכמה.

הערות שוליים[עריכה]

  1. גם נקרא כן על שם סבו (מפי בני משפחה)
  2. נולד לאביו מאיר ואשתו מזל, שנולדו ביוון בעיר מונישר (ספר ארזי הלבנון חלק א' עמ' 354 מערכת ב')
  3. מתוך דברי הרב בן ציון מוצפי.
  4. עדות הרב אברהם יוסף.
  5. ברחוב רש"י
  6. רחוב בן ציון אטון 8
  7. רחוב נטר 117
  8. "זכרון ירא מחכמה".
  9. אביו של ר' שלמה ידידיה זעפרני, מחבר הספר, יבא ידיד
  10. אליהו קאופמן, בין "גדול הדור" ל"מנהיג הרוחני", באתר news1.
  11. מובא בספר "זכרון ירא מחכמה" מאת אחד מתלמידיו.
  12. תבנית:בחדרי חרדים