ר' שבתי אטון (הראשון): הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך ויקישיבה
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
(דף חדש: {{בעבודה}} '''הרב שבתי אטון''' היה ראש [[ישיבת ראשית חכמה''' בירושלים. נולד בשמחת תורה תרפ"ו ב[[העיר העת...)
 
מ (הגהה קצרה)
 
(226 גרסאות ביניים של 39 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
{{בעבודה}}
הרב שבתי אטון ([[שבת]] ו[[יום טוב]] של [[שמחת תורה]] כ"ב ב[[תשרי]] [[ה'תרפ"ו]], 10 ב[[אוקטובר]] [[1925]] - י"ב ב[[שבט]] [[ה'תשס"ו]], 10 ב[[פברואר]] [[2006]]) היה מרבני [[ישיבת פורת יוסף]], היתה תקופה בה היה חבר ראשון ברשימה של [[מועצת חכמי התורה]] של [[שס]], לאחר מכן פרש הימנה על אף הלחצים, ועד סוף חייו כיהן כ[[ראש ישיבה|ראש ישיבת]] "[[ראשית חכמה]]" ב[[ירושלים]].
'''הרב שבתי אטון''' היה ראש [[ישיבת ראשית חכמה''' ב[[ירושלים]].
 
נולד ב[[שמחת תורה]] תרפ"ו ב[[העיר העתיקה|עיר העתיקה]] בירושלים לאביו הרב ב ציון אטון, מרבני [[ישיבת פורת יוסף]]. למד בצעירותו בישיבת פורת יוסף והוכר כתלמיד מוכשר וגאון. הוא נשא לאשה את בתו של [[הרב יוסף שרהבני]] (אחותה היא אשת [[הרב בן ציון אבא שאול]]). כמו כן, למד גם ב[[ישיבת מרכז הרב]]{{דרוש מקור}}.
 
בתקופה שאחר נישואיו המשיך בלימודיו ב[[כולל]] שעל יד ישיבת פורת יוסף. בהמשך התבקש לכהן כרב שכונת מלחה בירושלים. 
 
בשנת תשי"ז התמנה למנהלה הרוחני של ישיבת פורת יוסף. הוא ערך כמה שינויים בישיבה, בהם הארכת סדר היום, סידור אוחות ערב,
 
תלמידיו מאז כמו תלמידיו מהעת האחרונה מציינים בייחוד את דמותו האצילית והקורנת שהביאה תמיד הוד והדר תורה, היה ניתן להבחין בכך בכל תחומי החיים, ואף הוא היה מנצל זאת בכל אופני עבודת ה' שלו. תפילתו הייתה כעומד לפני מלך בכל ההדר והכבוד הראוי אך עם ההכנעה האופיינית לו. היה יודע להאזין ברוב קשב לכל תלמיד כשהוא מקיים בנפשו את מאמר חז"ל "אין לך אדם שאין לו שעה" רבות טרח גם לאיחוד ואחווה בין הבחורים הרבים שחבשו את ספסלי הישיבה. הוא היה מודע לכך שהמספר הגדול שתחתיו מורכב בעצם מעדות שונות וגליות כמו תרבויות נבדלות בחכמתו הוא ידע ליצור את ההרמוניה המתאימה והנכונה .
 
הוא לא חסך גם בזמן או בכסף ולעיתים העניק גם מתנות אישיות לכל הבחורים, עם הקדשה לכל אחד ואחד בכדי לקרב ולהרבות אהבה, ואכן הצליח.
 
 
גם כאשר היה מן הצורך להעיר או להנהיג ידע לעשות זאת בחכמה ובחיוך חיובי או תוך דברי שבח של שמאל דוחה וימין מקרבת, תלמידיו ידעו כי סבלנותו הינה מהנדירות וקל היה משום כך לקבל ממנו הערה או הארה מוסרית ואחרת.
 
 
קובץ "משואות"
 
כדי לעודד את תלמידי הישיבה ב"פורת יוסף" בכתיבת חידושי תורה, רבינו זצ"ל יזם רעיון בהוצאת חוברת חידו"ת שנקראה בשם "משואות", ובה נקבצו ובאו על  הכתב  שיעורים הכלליים של רבני הישיבה יחד עם חידושיהם של התלמידים, וכן מאמרים במוסר, כשרבינו זצ"ל בעצמו דואג לאסיפת החומר בפנותו ישירות לרבנים ולתלמידים שיכינו חידו"ת שיודפסו בחוברת, ומה רבתה שמחתו כאשר יצאה לאור החוברת הראשונה, ודאג למוסרה לראשי הישיבות וגדולי התורה אז שהעריכו עד מאוד את קובץ החידו"ת, וכמעט כולם באותה תקופה אף שלחו את הערותיהם לצד ברכתם החביבה לעורך
 
בפתח החוברת הובא מכתבו של מרן המאור ישראל שליט"א, שבזמנו כיהן בישיבת פורת יוסף כר"מ "בית ההוראה", והיה עונה תשובות בהלכה בכתב לשאלות הרבים.  במכתב לרבינו זצ"ל מתאריך מוצש"ק כ' בסיון תשכ"א ענה  מרן שליט"א באריכות כשהוא פונה אל רבנו בתארי חיבה אוהבים (תוכן הדברים מובא באריכות במוסף 'עונג שבת' מיוחד לזכרו המצורף בזה)  
 
 
כבר אז דאג רבינו זצ"ל לקרב אחים תועים ןלהחזירם לצור מחצבתם, ויזם את הרעיון שאברכים צעירים בוגרי הישיבה, ישאו מדברותם בבתי הכנסת השונים בערים ובמושבים ברחבי הארץ, כדי להביא בפניהם את דבר ה', ולעודד את הצעירים לחינוך תורני באהבת התורה, וכך אנו רואים את הדברים כפי שפרסם אז בשנת תשכ"א בירחון "משואות" שיצא על ידו: "רעיון חדש בעולם הישיבות, מצות עשה שהזמן גרמא, מתחיל להתרקם ולצאת לפועל בישיבתנו, והוא הקמת גשר רוחני בין המוני העם מחזיקי התורה, ובין חובשי בית המדרש בני-התורה, ע"י שיגור שליחים-דרשנים לבתי כנסת שונים ברחבי הארץ, להביא את דבר ה' ולעודד את הצבור ובני הנעורים לתרוה וליראה, ע"י רעיונות מפרשת השבוע.
 
הרבנים הצעירים בני ישיבתנו שליט"א, נתקבלו בהתלהבות ובשמחה רבה, ובכל מקום ששבתו, השרו אוירה דקדושה, והקהל שתה בצמא את דבריהם.עד כה נשלחו לבתי הכנסת אשר ברחבי תל-אביב רבתי, לפי בקשת והזמנת גבאי בתי הכנסת, ובעזהי"ת נרחיב את הפעולה ונבסס את הרעיון, להפיץ תורה ויראה, ממזרח שמש עד מבואו מהולל שם ה'! כי ברכה רבה תלויה בו לפרט ולכלל לשומעים ולמשמיעים.
 
יטיבו הרבנים והגבאים, בערים הגדולות ובשכונותיה, במשובים ובמושבות, בכפרים ובאחוזות, אם יתקשרו עם ההנהלה, לשלוח ת"ח דרשנים לעורר את הקהל ובני הנעורים לתוה"ק ולמצוותיה"
 
 
 
לפני פחות מיובל שנים, בשנת תשכ"ז שכל רבנו את נוות ביתו לבית שהרבני ע"ה, פטירתו שהכתה אותו לדאבון לב דווקא בעת עולו ועמלו הגדול בעבודתו הרוחנית כשהוא נותר לבדו עם ארבעת בניו הקטנים. למרות השבר התגבר כארי כשהוא מכפיל ומשלש את חיבתו לתמידיו ואינו מרפה מעסקו העצום בתורה.
 
 
עם השנים נשא רבנו את רעייתו בזווג שני לבית משפחת חדאד ע"ה, ראוי להדגיש את צדקתה ותומתה של נוות ביתו השניה כראשונה שכן נדרשה מסירות ראויה בכדי להינשא לאלמן שעל כתפיו ארבעה יתומים קטנים לכלכם ולפרנסם ביתה ובית אביה של הרבנית לבית חדאד היו משועי ארץ טוניסיה ומהמקורבים למלכות ועם זאת היו גם בעלי תורה וגדולה במקום אחד שכן למרות ריחוק מקומם ממקום תלמוד, היו בעלי תורה מופלגים ואף מידי פעם היה אבי המשפחה מוזיל זהב בכיסו ומשלם לבית מדרש מהאי השכן ג'רבה שיבואו מהתלמידי חכמים שבו לביתו ויעסקו שם בתורה מידי פעם בפעם. רבנו היה גם מכבדה בהתאם והיה נזהר בכבודה ביותר עד יומה האחרון.
 
 
יסוד ישיבת ראשית חכמה
 
 
לפני קרוב לארבעים שנה, בשנת תשכ"ז, הגשים רבנו את שאיפתו הכבירה בהרבצת תורה וייסד את ישיבתו "ראשית חכמה". ניתן היה אז להבחין את הכבוד הרב שידע להנחיל לעושים על ידו ואפילו הם צעירים ממנו בהרבה כך לדוגמא כאשר בשנת תשמ"א כיהן כמשגיח ור"מ הגאון הגדול רבי יצחק יוסף שליט"א ר"י "חזון עובדיה", ומידי שבת היה מנהג קבוע שבצהריים היה מוסר שיעור בהלכה בעיון לתלמידי הישיבה. רבינו זצ"ל היה מקדים להגיע, ובעצמו היה עולה לפנימיה ומעיר את הבחורים, ובענוותנותו הרבה היה משתתף באופן קבוע בשיעור ומקשיב לשיעור במקומו בהיכל הישיבה.
 
 
 
רבינו זצ"ל היה בקשרי ידידות מיוחדת עם הרה"צ רבי אברהם פטאל זצ"ל חמיו של מרן שליט"א, הרב פטאל כידוע היה תלמיד חכם גדול בנגלה ובנסתר והיה לומד בחברותא עם המקובל הגה"צ רבי מרדכי שרעבי זצ"ל, בהלוויתו בשנת תשמ"א ליד בית הכנסת של האורפלים, בשעה שהספידו רבינו זצ"ל אמר: שזכינו שהרב פטאל זצ"ל העניק את ספרייתו הגדולה לישיבתנו "ראשית חכמה" לטובת הלומדים.
 
 
בתחילה הייתה הישיבה מצער מבחינה גשמית תחילה בדירות פזורות ברחוב רש"י ובהמשך בשכונת מקור ברוך אך עם הזמן נבנה בניין הישיבה המורחב והמשוכלל כפי שהוא כיום בשכ' סנהדריה. כאשר עברו התלמידים לבנין החדש והמרווח, ובשיחה הראשונה של רבינו זצ"ל בבית מדרש החדש אמר, יש לנו ב"ה מקום חדש, ספסל חדש, סטנדר חדש, הכל יש ב"ה, מה שנשאר זה לשבת וללמוד ולהתעלות בתורה, באותה תקופה מרן מאור ישראל היה מגיע לעתים תכופות למסור שיחה בהיכל הישיבה.
 
 
כך במהלך ארבעים שנות הרבצת התורה בישיבה, לימד וחינך אלפי תלמידים, כשהישיבה מוציאה מתוכה מחזורים רבים של תלמידי חכמים, ראשי ישיבות, רבנים, מרביצי תורה ומורי הוראה מובהקים.
 
 
עם פעלו הגדול להרבצת תורה ויראה ראה רבנו חובה נעימה לעצמו להשתתף בהקמת תנועת בני התורה הספרדים ולסייע בכך בהשבת עטרה ליושנה, הוא השתתף גם רבות באותם ימים בישיבת מועצת חכמי התורה כשהוא מחווה דעתו ומעניק מעצתו הברוכה לטובת הכלל והפרט.
 
 
הופעותיו האחרונות של רבנו
 
 
יצויין כי בשנים האחרונות לא היה הגאון ראש ישיבת ראשית חכמה בקו הבריאות כאשר מעת לעת תקפוהו חולאים ומכאובים עד כי נודע בחולשתו הרבה שהגבילה אותו מעט מהרבצת התורה והיראה כמנהגו מימים ימימה – לאחרונה אף מיעט לצאת אף לכנסים תורניים ושיעורי תורה חשובים מפאת חולשתו זו. עם זאת בעת שהוטב לו אך  מעט נהנה ראש הישיבה לעשות ככל שביכולתו להרבצת תורה ויראה, כך לפני שבועות ספורים השתתף בסיום מסכת עירובין ברוב עם והדר שנערך בבניני האומה בירושלים הייתה זו למעשה הופעתו הפומבית האחרונה ואף בשל חולשתו הרבה נבצר ממנו לשאת דברים, אולם בפני אלפי המשתתפים הוקרא מכתבו לביצור לימוד הדף היומי. קודם לכן  בחודש ניסן האחרון כאשר נערכו בארגון "דורשי ה'" לארגן את כינוס בני התורה לשמיעת שיחות החיזוק של מרנן ורבנן שליט"א, הבטיח ראש ישיבת ראשית חכמה זצ"ל את השתתפותו ואף קיים זאת למרות חולשתו הרבה באותה עת. היה זה עת קהל אלפים השתתף בכנס בני התורה העולמי שהתקיים באולמי אפריון בירושלים ושודר בלווין לרחבי תבל ובערוצי הקודש. בהשתתפות מרנן ורבנן גדולי התורה וראשי הישיבות שליט"א, ובראשם מרן מאור ישראל שליט"א
 
 
מעניין היה לראות באותה הזדמנות נדירה את גילויי החיבה אותם גילה מרן מאור ישראל שליט"א אל ראש הישיבה הגאון רבי שבתי שליט"א, כשהוא לוחץ ידיו בחמימות ומברכו לעיני כל הקהל בלשונו המיוחדת ובאהבה גלויה ובלתי נסתרת שיהיה "בריא אולם לעד לעולם באורך ימים".
 
גם כאשר הכריז המנחה והביע את הכרת התודה של ציבור בני הישיבות שנוכח במקום על כי טרח הרב למרות חולשתו, השתתף מרן מאור ישראל שליט"א כשהוא שב ומחבב את ראש הישיבה על כך ומברכו באריכות ימים ושנים.
 
 
ראוי להוסיף כי ממש לאחרונה בהלווייתו של זקן המקובלים הגה"צ רבי יצחק כדורי  ביקש הגאון ראש ישיבת ראשית חכמה מתלמידיו שיעזרוהו וכי ברצונו ללוות את הנפטר הגדול ולקיים את המצווה בגופו, כך זכו רבים ממקורביו לחזותו כשהוא מובל בכסא גלגלים ובחולשה רבה אך בעמלה של מצווה כאשר אין דבר העומד נגדו בעבודת השי"ת.
 
 
שנים התגורר רבנו בדירה קטנה ברחוב אלפנדרי בשכונת מקור ברוך. בדירה זו גידל את ארבעת ילדיו בשני חדרים קטנים, אומנם בשנים האחרונות נחלש ועבר להתגורר אצל בתו וחתנו הרה"ג שמעון זיאת שליט"א  בשכונת גבעת שאול בירושלים. עד לפני חודש ימים עוד מסר שיעורים ושיחות מוסר בישיבה, אולם מאז נחלש ביותר.
 
 
חשוב לציין כי בשבת האחרונה בעוד רבינו בחייו חיותו, דיבר עם בני בתו על רעת קלקול הטלפונים הסלואריים ועל הצורך הגדול לגדור בעדם בכל צורה ואופן, הוא התבטא כי אילו היה בכוחו היה רצונו לדבר ולשוחח בשיחתו המוסרית הקרובה אודות כך, אך לא הסתייעה מילתא
 
 
נטה השמש בצהרים
 
ביום רביעי האחרון אושפז רבנו בבית החולים. בשעות הבוקר פונה ראש הישיבה לבית החולים הדסה עין כרם בירושלים עם חשש כבד לאירוע מוחי. היה זה לאחר שלערך בסביבות השעה שמונה בבוקר הבחינו בני ביתו כי הרב אינו חש בטוב ועל אתר הוחלט להבהילו לבית החולים. 
 
 
טובי הרופאים הובהלו למיטתו ולאחר בדיקות הסי טי פרופסור ארגוב וד"ר חוסה כהן הביעו את צערם על מצבו של ראש הישיבה תוך שהם מציינים כי מבחינה רפואית מצבו בלתי הפיך ורק נס רפואי מסוגל להשיבו כבראשונה – בשלב זה החלו  מקורביו ותלמידיו של הגאון שליט"א בוקעים  רקיעים ומארגנים ומודיעים לרבים על הצורך הדחוף והמיוחד בתפילת רבים ותחינה לפני שוכן מרומים שבידו נשמת כל חי.
 
 
עת היוודע דבר מצבו של ראש הישיבה עברה השמועה המרה בין המוני תלמידיו המודאגים וכך גם בתוך כלל ישראל כולו, גדולי תורה רבים ראשי ישיבות ואישי ציבור כולם התקשרו לשאול בשלומו ולהציע את עזרתם במה שידרשו, גם יו"ר ש"ס ח"כ הרב אליהו ישי  שהוזעק על ידי מקורביו לבית החולים שוחח בשעות אחר הצהריים עם רופאיו של הרב שליט"א ודן עימם אודות מצבו החמור של הרב כאשר הוא משיג את המיטב שמסוגל עולם הרפואה להציע ואינו חוסך מאומה לכבוד התורה ולומדיה.
 
 
לדאבון לב כלל עם בני ישראל ביום שישי האחרון עם בוקר י"ב שבט תשס"ו  ניצחו אראלים את המצוקים והוא השיב את נשמתו לבוראה.
 
 
בהלוותיו שיצאה ביום שישי לפני הצהרים מהיכל ישיבת "ראשית חכמה" בשכונת סנהדריה המורחבת, השתתפו קהל של רבבות מבני התורה ובני ירושלים ועימם המוני תלמידיו ובראשם מרנן ורבנן ראשי ישיבות ותלמידי חכמים.
 
 
רבנו הגאון זצ"ל ביקש בצוואתו שלא להספידו לאחר פטירתו. לכן נשמעו אך דברי פרידה והערכה קצרים.
 
בראש המספידים היה מרן מאור ישראל שליט"א ואחריו הגאון רבי משה צדקה שליט"א ראש ישיבת "פורת יוסף", חתנו הגאון רבי שלמה חנניה שליט"א, ראש ישיבת "עליית בית חנניה", ובנו הגאון רבי בן-ציון אטון שליט"א, ראש ישיבת  "ראשית חכמה".
 
הותיר אחריו את בניו הגאון רבי בן ציון שליט"א, והר' עקיבא הי"ו, ואת בנותיו הנשואות להגאון רבי שלמה חנניה שליט"א ולהגאון רבי שמעון זיאת שליט"א, משגיח בישיבת "ראשית חכמה", וכן נכדים ההולכים בדרכו, דרך התורה לאמיתה. 
 
 
                                                              **************************
 
מסע הלוויה - י. אביעזר 
 
ימים קשים של חרדה ותפילה עברו על עם ישראל בסוף שבוע שעבר. תפילות רבים נערכו בכל אתר ואתר לרפואתו של ראש ישיבות "ראשית חכמה" ו"פני יהושע" הרב הגאון רבי שבתי אטון זצוק"ל בהשתתפותם המוני תלמידיו, בני הישיבות כולם, ועמך בית ישראל כולו.
 
הכל העתירו בתפילה למען בריאותו של מי שנשבח כאחד מגדולי ראשי הישיבות בדורנו שהעמיד תלמידים הרבה והאיר מחכמתו לאלפים .
 
אך, כאמור, ביום ו' האחרון ניצחו אראלים את המצוקים והגר"ש אטון זצוק"ל הסתלק מעמנו בהותירו את ואת עם ישראל בכלל ואת המוני תלמידיו שבורים ורצוצים.
 
בהשתתפות רבבות אנשים, בראשותם של גדולי ועמודי הדור שליט"א נערכה באותו היום הלוויתו של ראש הישיבה זצ"ל.
 
 
 
זמן קצר לאחר הפטירה הוצבה מיטתו בהיכל ישיבתו הקדושה, פרוכת ההיכל הוסרה ונרות רבים הודלקו סביב המיטה עת ניצבו תלמידי הישיבה סביבה בעריכת משמרות תהילים.
 
שעה ארוכה לפני תחילת ההלוויה כבר החלו להתאסף תלמידי ובוגרי הישיבה, ממאנים להאמין שהנורא מכל אכן ארע חשכו המאורות, חשכו פני המזרח.
 
מספר גדל והולך של תלמידים ניצב סביב המיטה ספרי תהילים בידם המשגיח של ישיבת פני יהושע הרב הגאון אליהו צבי שליט"א אומר בקול ובנעימה נוגה את פרקי התהילים.
 
"תמו תהילות דוד בן ישי" - מסתיימת אמירת התהילים והמשגיח שליט"א פותח באמירת שיר השירים.
 
היכל הישיבה מתמלא, הרחבה והרחוב שלפני הישיבה מתמלאים גם הם בהמון אדם שבא לחלוק לאחד מגדולי הדור את כבודו האחרון.
 
אט אט מגיעים גם גדולי ומאורי הדור שליט"א הראשון לציון הרב הראשי לישראל הגאון רבי שלמה משה עמאר שליט"א, הראשל"צ הגר"א בקשי דורון, הגאון רבי משה צדקא שליט"א, הגאון רבי שלום כהן שליט"א, הגאון רבי מנחם צבי ברלין שליט"א ועוד גדולי תורה רבים וחשובים מהם שהגיעו זמן רב לפני תחילת הלוויה כדי להשתתף באמירת התהילים.
 
סמוך לשעת התחלת הלוויה מגיע מרן מאור ישראל שליט"א מלווה בבנו הגאון רבי משה יוסף שליט"א וביו"ר תנועת ש"ס חה"כ הרב אלי ישי שיחי'.
 
 


== ביוגרפיה ==
נולד להוריו [[ר' בן ציון אטון (הראשון)]] ואסטרייא ביום [[שבת]]  החל ב[[שמחת תורה]], כ"ב ב[[תשרי]] ה'תרפ"ו ב[[ארץ ישראל]] - [[ירושלים העתיקה|עיר העתיקה]] ב[[רובע היהודי]] ב[[ירושלים]], ולכן נקרא '''שבתי''' על שם יום ה[[שבת]] שבו נולד{{הערה| גם נקרא כן על שם סבו (מפי בני משפחה)}}. אביו ר' בן-ציון אטון{{הערה| נולד לאביו מאיר ואשתו מזל, שנולדו ב[[יוון]] בעיר [[מונישר]] ([[ספר]] ארזי הלבנון חלק א' עמ' 354 מערכת ב')}} מ[[ישראל]] היה מרבני [[ישיבת פורת יוסף]]. בצעירותו למד ב[[ישיבת פורת יוסף]] אצל חכם [[עזרא עטייה]] ראש ישיבת '''פורת יוסף''' והתבלט בכשרונותיו. למד גם מספר שנים ב[[ישיבת מרכז הרב]] אצל [[הרב צבי יהודה קוק]] ראש ישיבת [[מרכז הרב]].
   
   
נשא לאשה את '''קלרה''' בתו של הרב
'''יוסף חיים''' שרהבני-שראבני ונוות ביתו '''סול''' '''שולמית'''. הוא גיסו של [[הרב בן ציון אבא שאול]] ראש ישיבת [[פורת יוסף]] שגם הוא היה נשוי ל'''הדסה מסעודה''' בתו הגדולה והבכורה של ר' יוסף שרהבני-שראבני. לאחר נישואיו התמנה לרב שכונת [[מלחה (שכונה)|מלחה]] ב[[ירושלים]].


הגר"ר פרץ שליט"א ראש ישיבת "פני יהושע" פותח:
בשנת [[ה'תשי"ז]] מונה למנהל רוחני ב[[ישיבת פורת יוסף]].


"זכור ה' מה היה לנו, הביטה וראה את חרפתנו. זכור ה' מה היה לנו. נשיא אלוקים בתוכנו.
היה שולח תלמידים מהישיבה לבתי כנסיות ולהפיץ תורה{{הערה|1=[http://www.doresh-tzion.co.il/QAShowAnswer.aspx?qaid=91405 מתוך דברי הרב [[בן ציון מוצפי]]].}}.
 
מרן ראש הישיבה, הנזר והעטרה.
 
הביטה וראה את חרפתנו, יתומים היינו ואין אב, ראש העטרה, שר הצבא נסתלק לבית עולמו. וכל בית ישראל יבכו את השריפה אשר שרף ה'".
 
הוא מכריז על כך שהרב המנוח הביע את רצונו של יורבה בהספדים, "רק דברי התעוררות", ובהתאם לכך אכן נערכים הדברים.
 
הרב פרץ שליט"א מזמין את נשיא הישיבה הרה"ג יעקב עטייא שליט"א לאמירת הקינה "דיין אמת".
 
בקול בוכים שבור ומרוסק אומר הגר"י עטייא את הקינה הזו בנעימה הנהוגה בקרב יהודי בבל.
 
אחריו עולה מרן מאור ישראל שליט"א אשר מקצר גם הוא בהתאם לרצונו של הנפטר הגדול.
 
מרן מאור ישראל שליט"א משווה בין דברי קינתו של דוד המלך על שאול ויהונתן לבין ראש הישיבה זצ"ל ואומר "צר לי עליך אחי שבתי, נעמת לי מאוד נפלאתה אהבתך לי מאהבת נשים".
 
על דיבורו של מרן שליט"א ניכר היטב גודל האבידה, "יהי זכרך ברוך" מסיים מרן, "לך למנוחות שאננות, נוח ותעמוד לגורלך לקץ הימים".
 
אחרי מרן שליט"א עולה הרה"ג משה צדקה מראשי ישיבת פורת יוסף שהיה מהשותפים החשובים עם הגר"ש אטון זצ"ל בהקמת ישיבת "ראשית חכמה" כבר משחר קיומה. "נפלה עטרת ראשנו אוי נא לנו כי חטאנו" פותח הגרמ"צ,
 
היום הזה. יום מר ונמהר לישיבה הקדושה הזאת... איבדנו את הנשמה הטהורה והיקרה.
 
הגרמ"צ מציין בדבריו את רצונו של ראש הישיה שלא יינשאו הספדים אולם מגלה כי בקשה אחת כן היתה לו: "הרב רוצה התעוררות!"
 
הוא מספר על בקשתו של הגר"ש אטון זצ"ל שבהלווייתו  יוקראו דברי הגמרא ממסכת ברכות המתארת את הדו- שיח האחרון שבין רבי יוחנן בן זכאי -לפני פטירתו - לתלמידיו. "בקשתו של הרב המנוח היתה שנתעורר מהמאמר הזה" אומר הגר"מ צדקה ומקריא את אותה גמרא.
 
קטע אחר קטע הוא קורא ומוצא כיצד דרך המוסר הזו שהוזכרה בדברי רבי יוחנן ותלמידיו מאפיינת למעשה גם את כל דרך חייו המופלאה של ראש הישיבה זצ"ל.
 


בסיום דבריו זועק הגר"מ צדקה ש"כיון שכל עניינו של הרב בישיבה היה לגדל את הבחורים ולחזק אותם, אנחנו צריכים לבקש ממנו שיתפלל על הנוער שבדורנו העומד בפני ניסיונות קשים, שלא היו אף פעם, כשיש חיידקים נדבקים מהחיידקים. מי ישגיח עלינו כעת לאחר פטירתו של רבנו" הוא מזכיר גם את דמותו הגדולה של אביו עליו השלום רבי בן ציון אטון זצ"ל שהיה שתקן גמור, "וגם הרב היה הולך בדרכיו".  
היה ידוע בשיחות המוסר המיוחדות שלו{{הערה|[http://www.hidabroot.org/article/83604 עדות הרב] [[אברהם יוסף]].}}.


בסיום דבריו הוא מבקש מהמנוח שימשיך את דרכו בחיים ויתפלל על עם ישראל כולו השרוי בצרות על בני הישיבות, ועל תלמידיו הרבים אותם הותיר שבורי לב.
בשנת [[ה'תשכ"ז]] נפטרה אשתו, לאחר כמה שנים נישא בשנית לנוות ביתו החשובה שטיפלה בו במסירות ואהבה '''חנה ברטה''' לבית [[חדד]].


בקול בוכים בנו נשא הרב הגאון רבי בן ציון שליט"א דברי פרידה קצרים מאביו הגדול, תוך בקשה שימליץ טוב על כל בני המשפחה.
==[[ר' שבתי אטון (השני)]]==
[[ר' שבתי אטון (השני)]] יליד [[ירושלים]] תושב [[ארץ ישראל]] בן [[ר' בן ציון אטון (השני)]] הינו נכדו שעוסק בהרבצת תורה וממשיך את שולשלת זקינו לקרב את הבריות ל[[תורה]].


דברי התעוררות מרים נשא בשם כל המשפחה, חתנו של ראש הישיבה הרה"ג שלמה חנינה שליט"א, ראש ישיבת "בית חנינה"
==[[ישיבת ראשית חכמה (הראשונה)]]==
הישיבה הראשונה שהוקמה בשם זה הינה ישיבתו של רבי [[דוד ניטו]] מחבר ספר '''הכוזרי השני''' ומטה דן. רבי דוד בן פנחס ניטו - חכם בקהלת הספרדים ב[[לונדון]] ורופא מומחה; נולד בונציה בשנת 1654, ונפטר ב[[לונדון]] ביום ז' [[שבט]] [[ה'תפ"ח]] (1728). היה דיין ודרשן, וראש ישיבת "ראשית חכמה" ורופא הקהל ב[[ליוורנו]].


הוא היסב את דבריו על דברי המשנה במסכת סוטה בה נכתבו מעלותיהם של גדולי התנאים, מעלות אותן חסר העולם עם פטירתם.
==ישיבת ראשית חכמה (השניה)==
באותה שנה, ייסד את ישיבת "ראשית חכמה" על שם [[רבי אליהו די וידאש]] מרבני [[צפת]] ו[[חברון]] מחבר הספר [[ראשית חכמה]], הישיבה הוקמה בשכונת [[מקור ברוך]] ב[[ירושלים]]{{הערה| ברחוב רש"י}}, ועמד בניהולה. הישיבה עברה לאחר מכן ל[[שכונת סנהדריה]] ב[[ירושלים]]{{הערה|רחוב בן ציון אטון 8}}, שבניהולה העמיד לבנו [[ר' בן ציון אטון (השני)]], עם השנים נפתח גם כולל אברכים '''ראשית חכמה''' בשכונת [[מעלות דפנה]] ב[[ירושלים]]{{הערה| רחוב נטר 117}}.


שקדנות, כבוד התורה, חסידות, זיו חכמה, טהרה ופרישות, ענוה ויראת חטא. ועוד מעלות רבות הוזכרו באותה משנה והגר"ש חנינה ציין נקודות נוגה ממסכת חייו מלאת ההוד של חמיו זצ"ל, ציוני דרך המעידים עד כמה מתאימות לו ולדמותו כל אותן הגדרות שנכתבו במשנה.
תלמידיו הגדולים מעידים<ref>"זכרון ירא מחכמה".</ref> כי כל מחשבתו היתה אך ורק מהו רצון ה' ולא חשב כלל מאיין יגיעו הכספים לכל מה שהקים, אכן בתחילת הדרך, עת היה ידידו, אשר אליו ואל דרכו בקודש נקשר בכל מאודו, [[חכם אהרן משה ב"ר ציון חכם ברוך מעלם]] בחיים, התייעל בו ו[[חכם אהרן חכם ברוך מעלם]] שלח למענו מכתבים לתורמים למען קיומה של הישיבה ובהמשך דרכו בקודש התייעל גם בבנו [[ר' בן ציון אטון (השני)]] וגם במחותנו ר' [[יעקב עטייה]] אשר בס"ד אכן השיגו באותה תקופה למען מוסדותיו תורמים נוספים להקמת בניין הישיבה החדש והמרווח.


"אלה אינם דברי הספד", ציין הגר"ש חנינה, "אלה הם דברים שרציתי לזכור אותם, לזכור היטב..."
מחותנו ר' [[יעקב עטייה]] הינו רב העיר [[בת ים]], ושאר בשרו ר' [[יצחק זעפרני]] רב כולל '''חסד לאברהם''' (קצין) בשכונת '''בית וגן''' [[ירושלים]]{{הערה| אביו של ר' [[שלמה ידידיה זעפרני]], מחבר הספר, [[יבא ידיד]]}}.


"יהי רצון", סיים, "שיעלה בתפילה על ישיבתו הקדושה - ישיבת ראשית חכמה - מפעל חייו , על ישיבתו "פני יהושע" תלמידיו היקרים ובראשם בנו ממשיכו הרב בן ציון אטון, עליהם ועל כל עם ישראל.
נקרא לאחר הקמת [[ש"ס]] על ידי [[אלעזר מנחם מן שך|הרב שך]] להצטרף כחבר ראשון ב[[מועצת חכמי התורה]] של [[תנועת ש"ס]] עוד מראשיתה יחד עם הרב [[שלום כהן (רב)|שלום כהן]] מ[[ירושלים]] ראש ישיבת [[פורת יוסף]] ב[[העיר העתיקה]] והרב [[שמעון בעדני]] מ[[בני ברק]] ראש כולל [[תורה וחיים]]{{הערה|אליהו קאופמן, [http://www.news1.co.il/Archive/003-D-87323-00.html בין "גדול הדור" ל"מנהיג הרוחני"], באתר [[news1]].}}, אך מכמה סיבות שראה ופירט אף בשיחותיו<ref>מובא בספר "זכרון ירא מחכמה" מאת אחד מתלמידיו.</ref>- החליט לצאת ממשרה זו לצמיתות על אף הלחץ הרב.


ובילע המוות למצח ומחה ה' מעל כל פנים אמן.
נפטר ב[[יום שישי]] ב[[שבת]] י"ב ב[[שבט]] [[ה'תשס"ו]], ונקבר ב[[בית הקברות סנהדריה]] ב[[ירושלים]].


הגאון רבי בן ציון מוצפי שליט"א:
אחרי פטירתו הוברר כי בצוואתו כתוב שאין להספידו, כי אם לקרוא ליד המיטה קטע במסכת ברכות על שני גדולים שנכנסו תלמידיהם לבקרם בשעת פטירתם ומה השיבום, אך מגודל חיבתו של [[הראשון לציון]] ונשיא מועצת חכמי התורה הרב [[עובדיה יוסף]] את ידידו זה, עת בכה עליו בכי רב, אמר עליו את המילים; {{ציטוטון|ונפשו קשורה בנפשו.}}


שמיעט אף הוא בדברים על פי בקשת המנוח הגדול, ביקש לציין רק נקודה אחת של הכרת הטוב הגדולה שיש לתלמידי ישיבת פורת יוסף שלפני ארבעים וחמש שנה, "אנחנו חייבים לו את התורה שלימד אותנו" - זאת עקב השקעתו המרובה של הגר"ש אטון זצ"ל בכך שתלמידי הישיבה לא יפסידו את זמנם בשעות הערב מאחר וסיום הלימודים בישיבה באותה תקופה היה מוקדם מהמקובל היום, "ועכשיו איבדנו את הצדיק הגדול והנורא הזה.
גם בכל עניני הישיבה נהג להתייעץ עם יד ימינו הר"מ הותיק בישיבתו הר"ר רפאל דב ברלין מ[[ירושלים]], נין לקדוש השם מכובד [[הנצי"ב]] מ[[וולוז'ין]].


הוא סיים באמירת הסליחה "אנשי אמונה אבדו" - הכה מתאימה למעמד נורא הוד זה.
== מתלמידיו (שבנוסף לבוגרי הישיבה) ==
* [[ר' בן ציון אטון (השני)]] (בנו), ממשיך דרכו בראשות ישיבת '''ראשית חכמה''', מחבר הספר '''[[ספר מאבני המקום (השישי)]]''' (אסופה בחשיבות עיר הקודש [[ירושלים]], נדפס [[ירושלים]], חודש [[ניסן]] [[ה'תשע"ו]]).
* הרב [[עקיבא אטון]] (בנו) ממקימי [[תנועת ש"ס]], ומבעלי עיתון [[הדרך]].
* הרב [[שלמה חנניה]] (חתנו) ראש בית מדרש לרבנים '''עליות בית חנניה''' מ[[ירושלים]] ובית המדרש [[שערי נסים]] ברחוב [[שאול המלך]] ב[[ירושלים]].
* הרב [[דוד אטון]] (אחיו הצעיר) מ[[ירושלים]].
* הרב [[בן-ציון מוצפי]] - ראש ישיבת בני ציון.
* הרב [[שמעון זיאת]] (חתנו), משגיח בישיבת '''ראשית חכמה'''.
* הרב [[ראובן שרהבני-שראבני]], ר"מ ב[[ישיבת יקירי ירושלים]], גיסו (נפטר ב[[ג' באייר]] [[ה'תשע"ז]]).{{הערה|{{בחדרי חרדים|משה ויסברג|הגאון רבי ראובן שרבאני זצ"ל מראשי ישיבת 'יקירי ירושלים'|118454|29 באפריל 2017}}}}.


לאחר אמירת הקדיש ולאחר המעמד הגדול של בקשת המחילה בשם כל המוני תלמידיו מכל תקופות חייו בהן השפיע על עולם התורה כולו, הכריז הרב פרץ שליט"א על צאת מסע הלוויה מהיכל הישיבה (בבחינת "כותלי הבית יוכיחו") דרך מועד לכל חי בסנהדריה דרך רחוב שאול המלך ליד בית הכנסת שערי ניסים, תלמידיו הקרובים נשאו את המיטה לאחר טבילה ו"בחליצת כתף".
== כתביו ==
* ערך את [[כתב עת|כתב העת]] התורני    [http://www.hebrewbooks.org/52439 משואות] - קובץ תורני לחידושי תורה בהלכה ובאגדה מאברכי [[פורת יוסף]].
* '''רוח חכמה''' - ליקוט על התנ"ך, הש"ס וסדר התפילה.(נדפס [[ירושלים]] [[ה'תשע"א]], קיים במאגר [[אוצר החכמה]]).
* '''ראשית דעת''' - לאחר פטירתו יצאו לאור משיחותיו (נדפס ב[[ירושלים]] על ידי ישיבת [[ראשית חוכמה]] ב[[י"ב בשבט]] [[ה'תשס"ט]]).


לקול קריאות שבר נוראות של המוני תלמידיו המתקשים להיפרד ממורם ורבם הדגול אותו העריצו כל כך, הוצאה המיטה מהיכל הישיבה על כתפי התלמידים המבכים בדרכה אל בית העלמין.
== קישורים חיצוניים ==
* [http://www.doresh-tzion.co.il/QAShowAnswer.aspx?qaid=91405 קוים לדמותו של הרב שבתי אטון] מאת הרב [[בן-ציון מוצפי]].
* [http://www.hebrewbooks.org/52439 משואות] - קובץ תורני לחידושי תורה בהלכה ובאגדה בעריכתו, באתר [[היברו בוקס]].


בכך החל מסע הלוויה את דרכו לכיוון בית העלמין סנהדריה -כשלאורך כל הדרך מסייעת המשטרה בהכוונת התנועה והמון האדם שבא להשתתף בהלוויתו של אחד מגדולי ומאורי דורנו, ראש ישיבה שהעמיד תלמידים הרבה והשפיע מהודו על עם ישראל כולו ועל יהדות המזרח בפרט.  
==לקריאה נוספת==
* [[רזא דשבתי (אטון)]] נלקט ונערך ממאמרים שהתפרסמו לזכרו, עם תמונות צבעוניות שנרכשו הנמצאים בסוף הספר.
* ירחון אור המאיר (צפת תשס"ו).
* חוברת היובל לישיבת '''ראשית חכמה'''.


שעה ארוכה לאחר מכן נטמן גופו הקדוש בבית העלמין סמוך ונראה לרבותיו הגדולים זיע"א.
==הערות שוליים==
{{מיון רגיל:אטון שבתי}}
[[קטגוריה:רבנים בימינו]]
[[קטגוריה:ראשי ישיבות חרדיות בישראל]]
[[קטגוריה:רבני שכונות בירושלים]]
[[קטגוריה:בוגרי ישיבת פורת יוסף]]

גרסה אחרונה מ־00:03, 26 באוגוסט 2022

הרב שבתי אטון (שבת ויום טוב של שמחת תורה כ"ב בתשרי ה'תרפ"ו, 10 באוקטובר 1925 - י"ב בשבט ה'תשס"ו, 10 בפברואר 2006) היה מרבני ישיבת פורת יוסף, היתה תקופה בה היה חבר ראשון ברשימה של מועצת חכמי התורה של שס, לאחר מכן פרש הימנה על אף הלחצים, ועד סוף חייו כיהן כראש ישיבת "ראשית חכמה" בירושלים.

ביוגרפיה[עריכה]

נולד להוריו ר' בן ציון אטון (הראשון) ואסטרייא ביום שבת החל בשמחת תורה, כ"ב בתשרי ה'תרפ"ו בארץ ישראל - עיר העתיקה ברובע היהודי בירושלים, ולכן נקרא שבתי על שם יום השבת שבו נולד‏[1]. אביו ר' בן-ציון אטון‏[2] מישראל היה מרבני ישיבת פורת יוסף. בצעירותו למד בישיבת פורת יוסף אצל חכם עזרא עטייה ראש ישיבת פורת יוסף והתבלט בכשרונותיו. למד גם מספר שנים בישיבת מרכז הרב אצל הרב צבי יהודה קוק ראש ישיבת מרכז הרב.

נשא לאשה את קלרה בתו של הרב יוסף חיים שרהבני-שראבני ונוות ביתו סול שולמית. הוא גיסו של הרב בן ציון אבא שאול ראש ישיבת פורת יוסף שגם הוא היה נשוי להדסה מסעודה בתו הגדולה והבכורה של ר' יוסף שרהבני-שראבני. לאחר נישואיו התמנה לרב שכונת מלחה בירושלים.

בשנת ה'תשי"ז מונה למנהל רוחני בישיבת פורת יוסף.

היה שולח תלמידים מהישיבה לבתי כנסיות ולהפיץ תורה‏[3].

היה ידוע בשיחות המוסר המיוחדות שלו‏[4].

בשנת ה'תשכ"ז נפטרה אשתו, לאחר כמה שנים נישא בשנית לנוות ביתו החשובה שטיפלה בו במסירות ואהבה חנה ברטה לבית חדד.

ר' שבתי אטון (השני)[עריכה]

ר' שבתי אטון (השני) יליד ירושלים תושב ארץ ישראל בן ר' בן ציון אטון (השני) הינו נכדו שעוסק בהרבצת תורה וממשיך את שולשלת זקינו לקרב את הבריות לתורה.

ישיבת ראשית חכמה (הראשונה)[עריכה]

הישיבה הראשונה שהוקמה בשם זה הינה ישיבתו של רבי דוד ניטו מחבר ספר הכוזרי השני ומטה דן. רבי דוד בן פנחס ניטו - חכם בקהלת הספרדים בלונדון ורופא מומחה; נולד בונציה בשנת 1654, ונפטר בלונדון ביום ז' שבט ה'תפ"ח (1728). היה דיין ודרשן, וראש ישיבת "ראשית חכמה" ורופא הקהל בליוורנו.

ישיבת ראשית חכמה (השניה)[עריכה]

באותה שנה, ייסד את ישיבת "ראשית חכמה" על שם רבי אליהו די וידאש מרבני צפת וחברון מחבר הספר ראשית חכמה, הישיבה הוקמה בשכונת מקור ברוך בירושלים[5], ועמד בניהולה. הישיבה עברה לאחר מכן לשכונת סנהדריה בירושלים[6], שבניהולה העמיד לבנו ר' בן ציון אטון (השני), עם השנים נפתח גם כולל אברכים ראשית חכמה בשכונת מעלות דפנה בירושלים[7].

תלמידיו הגדולים מעידים[8] כי כל מחשבתו היתה אך ורק מהו רצון ה' ולא חשב כלל מאיין יגיעו הכספים לכל מה שהקים, אכן בתחילת הדרך, עת היה ידידו, אשר אליו ואל דרכו בקודש נקשר בכל מאודו, חכם אהרן משה ב"ר ציון חכם ברוך מעלם בחיים, התייעל בו וחכם אהרן חכם ברוך מעלם שלח למענו מכתבים לתורמים למען קיומה של הישיבה ובהמשך דרכו בקודש התייעל גם בבנו ר' בן ציון אטון (השני) וגם במחותנו ר' יעקב עטייה אשר בס"ד אכן השיגו באותה תקופה למען מוסדותיו תורמים נוספים להקמת בניין הישיבה החדש והמרווח.

מחותנו ר' יעקב עטייה הינו רב העיר בת ים, ושאר בשרו ר' יצחק זעפרני רב כולל חסד לאברהם (קצין) בשכונת בית וגן ירושלים[9].

נקרא לאחר הקמת ש"ס על ידי הרב שך להצטרף כחבר ראשון במועצת חכמי התורה של תנועת ש"ס עוד מראשיתה יחד עם הרב שלום כהן מירושלים ראש ישיבת פורת יוסף בהעיר העתיקה והרב שמעון בעדני מבני ברק ראש כולל תורה וחיים[10], אך מכמה סיבות שראה ופירט אף בשיחותיו[11]- החליט לצאת ממשרה זו לצמיתות על אף הלחץ הרב.

נפטר ביום שישי בשבת י"ב בשבט ה'תשס"ו, ונקבר בבית הקברות סנהדריה בירושלים.

אחרי פטירתו הוברר כי בצוואתו כתוב שאין להספידו, כי אם לקרוא ליד המיטה קטע במסכת ברכות על שני גדולים שנכנסו תלמידיהם לבקרם בשעת פטירתם ומה השיבום, אך מגודל חיבתו של הראשון לציון ונשיא מועצת חכמי התורה הרב עובדיה יוסף את ידידו זה, עת בכה עליו בכי רב, אמר עליו את המילים; "ונפשו קשורה בנפשו."

גם בכל עניני הישיבה נהג להתייעץ עם יד ימינו הר"מ הותיק בישיבתו הר"ר רפאל דב ברלין מירושלים, נין לקדוש השם מכובד הנצי"ב מוולוז'ין.

מתלמידיו (שבנוסף לבוגרי הישיבה)[עריכה]

כתביו[עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכה]

לקריאה נוספת[עריכה]

  • רזא דשבתי (אטון) נלקט ונערך ממאמרים שהתפרסמו לזכרו, עם תמונות צבעוניות שנרכשו הנמצאים בסוף הספר.
  • ירחון אור המאיר (צפת תשס"ו).
  • חוברת היובל לישיבת ראשית חכמה.

הערות שוליים[עריכה]

  1. גם נקרא כן על שם סבו (מפי בני משפחה)
  2. נולד לאביו מאיר ואשתו מזל, שנולדו ביוון בעיר מונישר (ספר ארזי הלבנון חלק א' עמ' 354 מערכת ב')
  3. מתוך דברי הרב בן ציון מוצפי.
  4. עדות הרב אברהם יוסף.
  5. ברחוב רש"י
  6. רחוב בן ציון אטון 8
  7. רחוב נטר 117
  8. "זכרון ירא מחכמה".
  9. אביו של ר' שלמה ידידיה זעפרני, מחבר הספר, יבא ידיד
  10. אליהו קאופמן, בין "גדול הדור" ל"מנהיג הרוחני", באתר news1.
  11. מובא בספר "זכרון ירא מחכמה" מאת אחד מתלמידיו.
  12. תבנית:בחדרי חרדים