רבה בר נחמני: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה |
אין תקציר עריכה |
||
| שורה 11: | שורה 11: | ||
==תולדותיו== | ==תולדותיו== | ||
רבה נולד ב[[בבל]]. אחיו הזמינו אותו ל[[ארץ ישראל]] כדי ללמוד תורה מפי [[רבי יוחנן]],{{ | רבה נולד ב[[בבל]]. אחיו הזמינו אותו ל[[ארץ ישראל]] כדי ללמוד תורה מפי [[רבי יוחנן]],{{מקור|כתובות קיא א}} ולדעת [[התוספות]] נענה רבה להזמנתם.{{הערה|[[S:ערובין כב ב#תוספות קרקפנא|תוספות מסכת עירובין דף כב עמוד ב, ד"ה קרקפנא חזיתיה לרישך]].}} | ||
רבה היה תלמידם של [[רב הונא]] ב[[ישיבת סורא]] ושל [[רב יהודה בר יחזקאל]] ב[[ישיבת פומבדיתא]]. כשנפטר רב יהודה בר יחזקאל, היו שני מועמדים להחליפו בתפקיד ראש ישיבת פומבדיתא: רבה ו[[רב יוסף]]. | רבה היה תלמידם של [[רב הונא]] ב[[ישיבת סורא]] ושל [[רב יהודה בר יחזקאל]] ב[[ישיבת פומבדיתא]]. כשנפטר רב יהודה בר יחזקאל, היו שני מועמדים להחליפו בתפקיד ראש ישיבת פומבדיתא: רבה ו[[רב יוסף]]. | ||
כיוון ש[[רב יוסף]] היה בקי בהלכה ("[[סיני ועוקר הרים|סיני]]") (בניגוד לרבה, שהצטיין ב[[פלפול]], "עוקר הרים"), הוחלט למנותו, אך הוא לא הסכים לקבל את התפקיד, ולכן התמנה רבה.{{מקור|בבלי ברכות סד א}} בימיו של רבה הגיעה ישיבת פומבדיתא לשיא פריחתה. את לימודו היה פותח בדבר בדיחה, ולאחר מכן עבר לדיון הלכתי.{{מקור|בבלי שבת ל ב}} ב[[מחלוקת|מחלוקות]] הרבות שבין רבה לרב יוסף, תמיד הלכה כרבה, מלבד שלושה מקרים.{{מקור|בבלי בבא בתרא קיד ב}} רבה התעמק גם במשניות שיתר חכמי בבל לא גילו בהן עניין, משום שנכללו בהן הלכות שלא נהגו בבבל, והעיד על עצמו: "יחיד אני בנגעים, יחיד אני באהלות".{{הערה|שם=בבא מציעא}} הוא היה המומחה הגדול בדורו לעניין הלכות [[נגע]]ים{{מקור|{{בבלי בבא מציעא פו א}} היה ממעט בשינה, ועל פי עדות תלמידו אביי, הוא ישן רק כשינת הסוס - "שיתין נשמי" (שישים נשימות) כרבו המובהק [[רב (אמורא)|רב]]{{מקור|בבלי סוכה כו ב}}. | כיוון ש[[רב יוסף]] היה בקי בהלכה ("[[סיני ועוקר הרים|סיני]]") (בניגוד לרבה, שהצטיין ב[[פלפול]], "עוקר הרים"), הוחלט למנותו, אך הוא לא הסכים לקבל את התפקיד, ולכן התמנה רבה.{{מקור|בבלי ברכות סד א}} בימיו של רבה הגיעה ישיבת פומבדיתא לשיא פריחתה. את לימודו היה פותח בדבר בדיחה, ולאחר מכן עבר לדיון הלכתי.{{מקור|בבלי שבת ל ב}} ב[[מחלוקת|מחלוקות]] הרבות שבין רבה לרב יוסף, תמיד הלכה כרבה, מלבד שלושה מקרים.{{מקור|בבלי בבא בתרא קיד ב}} רבה התעמק גם במשניות שיתר חכמי בבל לא גילו בהן עניין, משום שנכללו בהן הלכות שלא נהגו בבבל, והעיד על עצמו: "יחיד אני בנגעים, יחיד אני באהלות".{{הערה|שם=בבא מציעא}} הוא היה המומחה הגדול בדורו לעניין הלכות [[נגע]]ים{{מקור|{{בבלי בבא מציעא פו א}} היה ממעט בשינה, ועל פי עדות תלמידו אביי, הוא ישן רק כשינת הסוס - "שיתין נשמי" (שישים נשימות) כרבו המובהק [[רב (אמורא)|רב]]{{מקור|בבלי סוכה כו ב}}. | ||
בעת שמונה לראש ישיבת פומבדיתא היה רבה בן 18 שנה, ועמד בראש הישיבה עד מותו, בגיל 40. על פי דעות אחרות היה רבה כשהוכתר בן 38, ונפטר בגיל 60.{{הערה|{{תנאים ואמוראים|ג|229|עמודים=1063-1062}}}} התלמוד מסביר{{ | בעת שמונה לראש ישיבת פומבדיתא היה רבה בן 18 שנה, ועמד בראש הישיבה עד מותו, בגיל 40. על פי דעות אחרות היה רבה כשהוכתר בן 38, ונפטר בגיל 60.{{הערה|{{תנאים ואמוראים|ג|229|עמודים=1063-1062}}}} התלמוד מסביר{{מקור|בבלי ראש השנה יח א}} שרבה לא זכה לאריכות ימים משום שהיה מצאצאי [[עלי הכהן]], שעליו נאמר: "וכל מרבית ביתך ימותו אנשים". קיימת גם גרסה שבתלמוד מדובר אודות "[[רבא]]" חבירו של אביי, אך רבים הראיות כי הגרסה המדויקת היא "[[רבה]]" דודו של [[אביי]], שהוא היה [[כוהן]] בוודאות, ולא על רבא{{הערה|ראיות שונות המצביעות על כך שרבא לא היה [[כהן]], וממילא לא היה מצאצאי עלי הכהן. גם רש"י ({{בבלי ראש השנה יח א) ובעלי התוספות (בבלי יבמות קה א) כותבים שרבא לא היה כהן, וכך גם בעל [[סדר הדורות]] שהביא ראיה מרבא שאמר על עצמו (בבלי בבא בתרא יב ב.) כי הוא יהיה בעלה השני של בת [[רב חסדא]] לאחר [[רמי בר חמא]]. ומכיוון שבוודאי לא התכוון [[קללה|לקלל]] את רמי בר חמא שימות - אלא ש[[גירושין|יגרש]] את אשתו, ברור שרבא לא היה כהן ולכן יכול היה לשאת גרושה. ראיה נוספת נובעת מהוראתו של רבא לבניו שלא להינשא ל[[גר|גיורת]] (בבלי ברכות ח ב.), ולפיכך לא היה כהן ומותר היה לבניו להינשא לגיורת. בנוסף, נכתב שרבא ישב אצל רב הונא כאשר היה גוסס (מועד קטן כח א), על אף שלכהן אסור לשהות בבית שיש בו מת}}. | ||
רבה חי ב[[עוני]], ותלמידו [[רבא]] השווה בינו ובין רב חסדא כדי להראות שאריכות ימים, בנים ומזונות אינם ניתנים לאדם לפי זכותו, אלא תלויים במזל: רב חסדא חי 92 שנים, ורבה - 40 בלבד; בביתו של רב חסדא היו 60 חתונות, ובביתו של רבה - 60 אסונות; בביתו של רב חסדא גם הכלבים אכלו סולת, ובביתו של רבה - אפילו לחם שעורים לאנשים היה נדיר.{{הערה| | רבה חי ב[[עוני]], ותלמידו [[רבא]] השווה בינו ובין רב חסדא כדי להראות שאריכות ימים, בנים ומזונות אינם ניתנים לאדם לפי זכותו, אלא תלויים במזל: רב חסדא חי 92 שנים, ורבה - 40 בלבד; בביתו של רב חסדא היו 60 חתונות, ובביתו של רבה - 60 אסונות; בביתו של רב חסדא גם הכלבים אכלו סולת, ובביתו של רבה - אפילו לחם שעורים לאנשים היה נדיר.{{הערה|בבלי מועד קטן כח א}} | ||
היה דודו ואביו המאמץ של [[אביי]] ורבו המובהק<ref>רבו המובהק = הרב שממנו למד את רוב חוכמתו.</ref>. תלמיד נוסף שלו היה [[רבא]], ושני תלמידיו אלה היו ראשי הדור הרביעי של האמוראים בבבל. | היה דודו ואביו המאמץ של [[אביי]] ורבו המובהק<ref>רבו המובהק = הרב שממנו למד את רוב חוכמתו.</ref>. תלמיד נוסף שלו היה [[רבא]], ושני תלמידיו אלה היו ראשי הדור הרביעי של האמוראים בבבל. | ||
על פי התלמוד, פטירתו הייתה כרוכה בכמה [[נס]]ים.{{הערה|שם=בבא מציעא| | על פי התלמוד, פטירתו הייתה כרוכה בכמה [[נס]]ים.{{הערה|שם=בבא מציעא|בבלי בבא מציעא פו א}} הדבר אירע בעקבות הלשנה למלך [[האימפריה הסאסאנית|פרס]] שיש יהודי נכבד שמבטל 12,000 יהודים מ[[מס|מסי]] המלכות שני חודשים בכל שנה, בזמן [[ירחי כלה]]. בעקבות ההלשנה, חיפשו שוטרי המלך את רבה. רבה ברח ולא מצאוהו. לאחר סדרת חיפושים, נפטר רבה בלא ששוטרי המלך מצאוהו. | ||
האגדה מספרת{{הערה|שם=בבא מציעא}} שבשמים נפלה מחלוקת בעניין של [[טהרה]]: הקב"ה קבע: טהור, ופמליתו קבעה: טמא. החליטו לקרוא לרבה, שהיה בקי בתחום זה, שיפסוק במחלוקת. [[מלאך המוות]], שנשלח להביאו, לא יכול לקחתו, משום שרבה לא חדל לרגע מתלמודו. נשבה הרוח בענפים, ורבה חשב שאלה פרשי המלך המחפשים אותו, וביקש למות כדי שלא ליפול בידיהם, ויצאה נפשו באומרו, בתשובה לשאלת השמים, "טהור טהור". יצאה [[בת קול]] ואמרה: "אשריך רבה בר נחמני, שגופך טהור ויצאתה נשמתך ב'טהור'". | האגדה מספרת{{הערה|שם=בבא מציעא}} שבשמים נפלה מחלוקת בעניין של [[טהרה]]: הקב"ה קבע: טהור, ופמליתו קבעה: טמא. החליטו לקרוא לרבה, שהיה בקי בתחום זה, שיפסוק במחלוקת. [[מלאך המוות]], שנשלח להביאו, לא יכול לקחתו, משום שרבה לא חדל לרגע מתלמודו. נשבה הרוח בענפים, ורבה חשב שאלה פרשי המלך המחפשים אותו, וביקש למות כדי שלא ליפול בידיהם, ויצאה נפשו באומרו, בתשובה לשאלת השמים, "טהור טהור". יצאה [[בת קול]] ואמרה: "אשריך רבה בר נחמני, שגופך טהור ויצאתה נשמתך ב'טהור'". | ||
==חבריו== | ==חבריו== | ||
על חברי נמנה [[רב חסדא]] שככל הנראה נחשב גדול ממנו. על כך מסופר בבבא מציעא{{הערה| | על חברי נמנה [[רב חסדא]] שככל הנראה נחשב גדול ממנו. על כך מסופר בבבא מציעא{{הערה|בבלי בבא מציעא ו ב}} כי רב אושעיא ביקש מרבה שכאשר הוא הולך להפגש עם רב חסדא בסורא (ככל הנראה ללמוד תורה) ישאל אותה שאלה הלכתית (בדין [[תקפו כהן]]). | ||
==ההבחנה בין "רבה" ל"רבא"== | ==ההבחנה בין "רבה" ל"רבא"== | ||
| שורה 40: | שורה 40: | ||
==משפחתו== | ==משפחתו== | ||
בנו, רבי חייא, מוזכר בתלמוד{{הערה|1= | בנו, רבי חייא, מוזכר בתלמוד{{הערה|1=בבלי סנהדרין סט ב. ראה [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=43957&hilite=d2cfc4c7-ffd5-45a7-b3ad-eec3a4a40bf6&st=%D7%A8%D7%91+%D7%97%D7%A0%D7%9F&pgnum=31 מאמרו של היימן] אודותיו}}, מפורסם יותר הוא בנו [[רבא בריה דרבה]]. | ||
בנו היה חמא{{הערה|כתובות פה א, על פי הגהות של רבי רפאל בלום גאב"ד קאשוי וכתבי יד (מהדורת [[עוז והדר]])}}. | בנו היה חמא{{הערה|כתובות פה א, על פי הגהות של רבי רפאל בלום גאב"ד קאשוי וכתבי יד (מהדורת [[עוז והדר]])}}. | ||