רבי אהרן ראטה

מתוך ויקישיבה
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
ציור של רבי אהרן ראטה

רבי אהרן ראטה (נהגה: רוֹט) היה האדמו"ר הראשון משומרי אמונים- ברגסאס.

תולדות חייו ודרכו[עריכה]

נולד בשנת תרנ"ב באונגוואר שבהונגריה לר' שמואל יעקב ראטה. למד חסידות אצל ר' יוסף רוטנברג מקוסוני, רבי יששכר דב רוקח הראשון מבעלז ורבי ישראל הגר מויז'ניץ. אולם, רבו המובהק בחסידות היה רבי צבי אלימלך שפירא מבלוז'וב. בנגלה למד אצל הרב ישעיהו זילברשטיין, רב ואב"ד ווייטצען ומגדולי רבני הונגריה.

התחתן בבודפסט עם בתו של ר' יצחק כ"ץ. לאחר מכן, עבר לסאטמר, שם החל לכהן כאדמו"ר לא רשמי, למרות שרבו הורה לו לכהן כאדמו"ר רשמית.

בשנת תרפ"ה עלה לארץ ישראל והתיישב בירושלים. גם בארץ התרכזה סביבו קבוצת חסידים.

בשנת תרפ"ט חזר בהוראת רופאיו לסאטמר. בסאטמר התקבצו חסידיו הותיקים, אליהם הצטרפו חסידים חדשים, ואז הקים באופן רשמי חסידות. קבוצת החסידים הזו נקראה "שומרי אמונים". מגמתו היתה לבסס את החסידות בהונגריה ולעלות לארץ עם חסידיו.

בסאטמר סבל מחסידים ואדמו"רים שהתנגדו לכך שרב שאינו ממשפחה של אדמו"רים יכהן כאדמו"ר ויקים לעצמו שושלת חסידית. הוא הורה לחסידיו להתעלם מההטרדות. כתוצאה מהמחלוקת הזו, עבר מסאטמר לברגסאס, שהיתה תחת שלטון צ'כוסלובקיה. בברגסאס גדלה החסידות, והוא יסד שם ישיבה בשם "שומרי אמונים". על שם העיר ההוא מכונה האדמו"ר מברגסאס. האדמו"ר ממונקאטש, רבי חיים אלעזר שפירא, בעל שו"ת 'מנחת אלעזר' תמך בו.

בשנת תרצ"ט חזר לארץ ישראל. חסידו ר' יוסף מאיר פולק נשאר בבערגסאס והמשיך לרכז את הנהגת החסידים שנשארו בחו"ל. ר' אהרון שמר איתם על קשר. גם בירושלים הקים את ישיבת שומרי אמונים. דרך החסידות שלו היתה עבודת ה' במסירות נפש, בעיקר בתפילה[1]. בארץ ערך סיור בערים ובמושבות על מנת להקים עוד ישיבות בדרך חסידות שומרי אמונים.

היה מתנגד נחרץ לכל חדשנות, ולכן התנגד בקיצוניות לציונות.

בפי העם מכונה ר' אהרל'ה, וחסידיו מכונים ר' אהרלך[2].

נפטר בירושלים ו' בניסן תש"ז.

הפילוג בחסידות שומרי אמונים[עריכה]

לאחר פטירתו, התחלקה החסידות בין בנו, רבי אברהם חיים ראטה, שממשיך עד היום את הנהגת חסידות שומרי אמונים, ובין חתנו רבי אברהם יצחק קאהן, שהנהיג את חסידות תולדות אהרן, על שמו של ר' אהרן. חסידות תולדות אהרן (תו"א), שמרכזה נמצא בשכונת מאה שערים בירושלים, נחשבת לחסידות קנאית וקיצונית מאד, ומשתייכת לחוגי העדה החרדית. לאחר פטירתו של ר' אברהם יצחק, התפלגה החסידות בין שני בניו, כאשר הבכור פרש והקים את חסידות תולדות אברהם יצחק (תוא"י- על שמו של ר' אברהם יצחק), אף היא קיצונית ושוכנת במאה שערים.

ספריו[עריכה]

רבי אהרן היה מחבר ספרים פורה מאד. ספריו:

שולחן הטהור

לקריאה נוספת[עריכה]

  • ובהעלות אהרן
  • ש. א. אביעזרי, *שבחו של אהרן
  • אנציקלופדיה לחסידות, אישים כרך א' עמ' קעה-קעח, בהוצאת מוסד הרב קוק.
  • פרופ' שלמה שפיצר, קהילות הונגריה, מכון ירושלים תשס"ט, עמ' 66.

הערות שוליים

  1. עד היום התפילה בבתי המדרש של החסידויות הממשיכות אותו נחשבת למיוחדת.
  2. כיום מכונים בשם זה רק חסידי תולדות אהרן, מהחסידויות שיצאו משומרי אמונים (ראה להלן).