רבי יהודה הלוי: הבדלים בין גרסאות בדף
אריאל ביגל נ"י (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
אריאל ביגל נ"י (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
'''רבי יהודה בן שמואל הלוי הספרדי''' (ריה"ל)<ref> | '''רבי יהודה בן שמואל הלוי הספרדי''' (ריה"ל)<ref>שמו הערבי הוא "אבו אל חסאן אבן אללוי".</ref>, היה חכם, פייטן ופילוסוף בספרד, מגדולי משוררי "תור הזהב" ומחבר ספר "ה[[כוזרי]]". | ||
== תולדותיו == | == תולדותיו == | ||
נולד | נולד בכנראה בסביבות השנים ד'תתנ"ה- ד'תת"ס<ref>שהרי [[רבי אברהם אבן עזרא]] כתב ב{{מקור|אבן עזרא שמות הפירוש הארוך כ$פירושו לספר שמות (פרק כ', פס' אנכי ה' אלקיך)}} כותב: "שאלני רבי יהודה הלוי מנוחתו כבוד", ופירוש ספר שמות הסתיים בשנת ד'תתקי"ג כמו שכתב בסיום הפירוש, ומסתבר (לפי הכינוי) שכתב כך שנים מעטות לאחר פטירתו, וריה"ל נפטר בסביבות גיל חמישים, שהרי בפיוטיו מציין שבערך בגיל חמישים יצא במסע לא"י ונפטר סמוך למסעו (הקדמת ספר הכוזרי בהוצאת ברזני).</ref> וי"א בשנת ד'תתקל"ח<ref>"ספר יוחסין"</ref> בעיר טודילה שבספרד. על חייו לא ידוע לנו כמעט כלום, מלבד שהחל במסע לעלות ל[[ארץ ישראל]] (היה אז בסביבות גיל חמישים). מקובל לומר כי כשהגיע לשערי [[ירושלים]] כרע ונשק את אדמתה, ונדרס למוות על ידי פרש ערבי, ויש אומרים כי הוא לא הספיק להחיגע לא"י ונפטר בדרכו בהיותו במצרים. נפטר בסביבות שנת ד"א תתק"י<ref>ראה לעיל בהערה 2</ref>. | ||
למד מה[[ר"י מיגאש | למד מה[[ר"י מיגאש]] ויתכן גם שלמד אצל ה[[רי"ף]], וידוע כי חיבר קינה בפטירתו. | ||
על פי המסורת<ref>מובאת בספר "סדר הדורות"</ref>, היה עשיר גדול, והיתה לו בת יחידה שאשתו הפצירה בו להשיאה, עד שנשבע להשיאה ליהודי הראשון שיקרה בדרכו, והיה זה [[רבי אברהם אבן עזרא]] שבא לבוש סחבות וחשבו שהוא עני ומסכן. אשתו בקשה כי יתיר את שבועתו, אך הוא חפץ ללמדו ולהפכו לחכם ואז להשיאו לבתו. מסופר, כי באחד הימים חסר בעת שכתב את פיוטו "אדון חסדיך"<ref>מופיע בתפילת הספרדים ל[[פורים]]</ref> חסרה לו שורה אחת, ואז ראב"ע ההשלימה והוסיף עוד תיקונים והשלמות משלו לפיוט, ואז התגלתה לריה"ל חכמתו הגדולה, והשיאו לבתו<ref>וכן כתב ב[[אברבנאל]] (כי תשא דר"ט ע"ג וע"ד) שראב"ע היה חתנו של ריה"ל</ref>. על פי מסורת אחרת, היו הם בני דודים<ref>"סדר הדורות"</ref>. | |||
הוא | |||
== הכמיהה לארץ ישראל == | |||
מלבד שירי ריה"ל המבטאים את הכיסופים לעלייה לארץ, והפרקים ב"כוזרי" בהם הוא מדגיש את השקפתו על קדושת הארץ, ריה"ל עצמו עלה בסוף ימיו לארץ. | |||
לפי האגדה הגיע ריה"ל עד [[הכותל המערבי]] והשתטח עליו, לקיים מה שנאמר "כי רצו עבדיך את אבניה ואת עפרה יחוננו", ושם הוא נדרס על ידי פרש ערבי. | |||
==יצירתו== | |||
===שיריו=== | |||
ריה"ל נחשב לאחד מגדולי משוררי ספרד בתקופת "תור הזהב". רבים משיריו נכנסו לסידור התפילה, ל[[סליחות]], [[זמירות שבת]] ול"שירת הבקשות". ריה"ל מפורסם בייחדו בזכות השירים שכתב על ארץ ישראל והכמיהה אליה, בהם כתב משפטים שהתפרסמו ביותר כדוגמת: "ליבי במזרח ואנכי בסוף מערב", "ציון הלא תשאלי לשלום אסיריך", "טעם רגביך לפי מדבש יערב" ועוד. | |||
בין שיריו המפורסמים: "יום שבתון" (זמירות לשבת), "יה שמע אביונך" (סליחות למנהג עדות המזרח), "יום ליבשה" ([[שביעי של פסח]] ו[[ברית מילה]]), "ציון הלא תשאלי", "ליבי במזרח", "יה אנה אמצאך?" ועוד. | |||
וכך כתב עליו ה[[חיד"א]] בספרו "שם הגדולים": "משורר עצום והיה אומר שירותיו נכח פני ה' בדבקות גמור. וחיבר ספר משירות ותשבחות נמרצות והלצות ומליצות". | |||
יש אומרים שריה"ל הצטער על שחיבר שירים - ר' [[תבנית:הידעת?/י"א טבת ה'תשס"ט]] | |||
===פירושים לתורה=== | |||
על אף שריה"ל לא כתב פירוש על התורה, פירושים שלו על התורה מצוטטים במפרשי ה[[תנ"ך]]: ה[[ראב"ע]]<ref>ר' פי' ראב"ע {{מקור|(דברים יד, כב; שם כו, יז; זכריה ח, ו; תהלים יח, שם ל, ח; שם מט, כא; ועוד)}}.</ref>, [[הרד"ק]]<ref>ר' פי' הרד"ק {{מקור|(בראשית א, ב; ישעיהו ו, ג; תהלים קב, טו; שם קלט, ג)}}.</ref>, ה[[רמב"ן]]<ref>ר' רמב"ן עה"ת {{מקור|(בראשית א, ד; דברים יא, כב; ועוד)}}.</ref>, [[רבנו בחיי]]<ref>ר' רבנו בחיי עה"ת {{מקור|(דברים י, כ; ועוד)}}.</ref>, [[רבי יצחק אברבנאל]]<ref>ר' אברבנאל {{מקור|(בראשית יא ד"ה ויהי כל; הקדמה לשמות; שמות לב, א; ויקרא כו; דברים ה; ועוד)}}.</ref> ועוד. בפירושים אלו ניכרת גם הבנתו הגדולה של ריה"ל בבלשנות ובתחומים נוספים. | |||
===ספר הכוזרי=== | |||
== ספר הכוזרי == | |||
{{ערך מורחב|ערך=[[ספר הכוזרי]]}} | {{ערך מורחב|ערך=[[ספר הכוזרי]]}} | ||
ספר ה"כוזרי" שחיבר ריה"ל הוא ספר בסיסי במחשבת ישראל, הבנוי בצורת דו-שיח בין "מלך כוזר לחבר". שמו המקורי של הספר הוא 'ספר תשובות לטענות נגד הדת המושפלת'. הספר מיוסד על הסיפור ההיסטורי כי מלך כוזר היה מנסה להתקרב לאלוקים, והיה משתדל בע"ז הכוזרית עד שחלם חלום "כונתך רצויה, אך מעשיך אינם רצויים". המלך החל לדרוש באמת, וקרא לפילוסוף, נוצרי, מוסלמי | ספר ה"כוזרי" שחיבר ריה"ל הוא ספר בסיסי במחשבת ישראל, הבנוי בצורת דו-שיח בין "מלך כוזר לחבר". שמו המקורי של הספר הוא 'ספר תשובות לטענות נגד הדת המושפלת'. הספר מיוסד על הסיפור ההיסטורי כי מלך כוזר היה מנסה להתקרב לאלוקים, והיה משתדל בע"ז הכוזרית עד שחלם חלום "כונתך רצויה, אך מעשיך אינם רצויים". המלך החל לדרוש באמת, וקרא לפילוסוף, חכם נוצרי, חכם מוסלמי וחכם יהודי (מכונה בספר "החבר"<ref>על פי הכתוב בשער הספר, החבר היה [[רבי יצחק הסנגרי]]</ref> לויכוח דת, שבסופו קיבל על עצמו את הדת היהודית והתגייר וממלכתו הפכה לממלכה יהודית. | ||
בספר הכוזרי מוכיח ריה"ל את האמונה ע"פ המסורת מ[[יציאת מצרים]] (ולא מ[[בריאת העולם]]), שכן לא יתכן שעם שלם משקר. | בספר הכוזרי מוכיח ריה"ל את האמונה ע"פ המסורת מ[[יציאת מצרים]] (ולא מ[[בריאת העולם]]), שכן לא יתכן שעם שלם משקר. | ||
| שורה 35: | שורה 35: | ||
ה"כוזרי" מדגיש רבות את "העניין האלוקי", המייחד את עם ישראל מיתר העמים, ששיאו הוא בכח הנבואה היכולה להגיע רק ב[[ארץ ישראל]] או בעבורה, שהיא המקום הטבעי לעם ישראל, שבו הוא יכול לגדול ולהתפתח במעלה רוחנית כראוי (ע"פ משל הכרם). | ה"כוזרי" מדגיש רבות את "העניין האלוקי", המייחד את עם ישראל מיתר העמים, ששיאו הוא בכח הנבואה היכולה להגיע רק ב[[ארץ ישראל]] או בעבורה, שהיא המקום הטבעי לעם ישראל, שבו הוא יכול לגדול ולהתפתח במעלה רוחנית כראוי (ע"פ משל הכרם). | ||
ספר ה"כוזרי" נכתב בערבית, שהיתה אז "שפת העם", ותורגם לעברית בכמה תרגומים, שהמפורסם ביניהם הוא תרגומו של ר' יהודה [[אבן תיבון]]. תרגומים נוספים שנמצאים בשימוש בימינו הם של הרב יוסף קאפח | ספר ה"כוזרי" נכתב בערבית, שהיתה אז "שפת העם", ותורגם לעברית בכמה תרגומים, שהמפורסם ביניהם הוא תרגומו של ר' יהודה [[אבן תיבון]]. תרגומים נוספים שנמצאים בשימוש בימינו הם של [[הרב יוסף קאפח]], יהודה אבן שמואל, הרב מרדכי גניזי, [[הרב יצחק שילת]] ועוד. | ||
{{ציר זמן לרבנים|התחלה=1070|מספר שנים=71}} | |||
==הערות שוליים== | ==הערות שוליים== | ||
<references/> | <references/> | ||
גרסה מ־14:17, 12 ביוני 2012
|
|
רבי יהודה בן שמואל הלוי הספרדי (ריה"ל)[1], היה חכם, פייטן ופילוסוף בספרד, מגדולי משוררי "תור הזהב" ומחבר ספר "הכוזרי".
תולדותיו
נולד בכנראה בסביבות השנים ד'תתנ"ה- ד'תת"ס[2] וי"א בשנת ד'תתקל"ח[3] בעיר טודילה שבספרד. על חייו לא ידוע לנו כמעט כלום, מלבד שהחל במסע לעלות לארץ ישראל (היה אז בסביבות גיל חמישים). מקובל לומר כי כשהגיע לשערי ירושלים כרע ונשק את אדמתה, ונדרס למוות על ידי פרש ערבי, ויש אומרים כי הוא לא הספיק להחיגע לא"י ונפטר בדרכו בהיותו במצרים. נפטר בסביבות שנת ד"א תתק"י[4].
למד מהר"י מיגאש ויתכן גם שלמד אצל הרי"ף, וידוע כי חיבר קינה בפטירתו.
על פי המסורת[5], היה עשיר גדול, והיתה לו בת יחידה שאשתו הפצירה בו להשיאה, עד שנשבע להשיאה ליהודי הראשון שיקרה בדרכו, והיה זה רבי אברהם אבן עזרא שבא לבוש סחבות וחשבו שהוא עני ומסכן. אשתו בקשה כי יתיר את שבועתו, אך הוא חפץ ללמדו ולהפכו לחכם ואז להשיאו לבתו. מסופר, כי באחד הימים חסר בעת שכתב את פיוטו "אדון חסדיך"[6] חסרה לו שורה אחת, ואז ראב"ע ההשלימה והוסיף עוד תיקונים והשלמות משלו לפיוט, ואז התגלתה לריה"ל חכמתו הגדולה, והשיאו לבתו[7]. על פי מסורת אחרת, היו הם בני דודים[8].
הכמיהה לארץ ישראל
מלבד שירי ריה"ל המבטאים את הכיסופים לעלייה לארץ, והפרקים ב"כוזרי" בהם הוא מדגיש את השקפתו על קדושת הארץ, ריה"ל עצמו עלה בסוף ימיו לארץ.
לפי האגדה הגיע ריה"ל עד הכותל המערבי והשתטח עליו, לקיים מה שנאמר "כי רצו עבדיך את אבניה ואת עפרה יחוננו", ושם הוא נדרס על ידי פרש ערבי.
יצירתו
שיריו
ריה"ל נחשב לאחד מגדולי משוררי ספרד בתקופת "תור הזהב". רבים משיריו נכנסו לסידור התפילה, לסליחות, זמירות שבת ול"שירת הבקשות". ריה"ל מפורסם בייחדו בזכות השירים שכתב על ארץ ישראל והכמיהה אליה, בהם כתב משפטים שהתפרסמו ביותר כדוגמת: "ליבי במזרח ואנכי בסוף מערב", "ציון הלא תשאלי לשלום אסיריך", "טעם רגביך לפי מדבש יערב" ועוד.
בין שיריו המפורסמים: "יום שבתון" (זמירות לשבת), "יה שמע אביונך" (סליחות למנהג עדות המזרח), "יום ליבשה" (שביעי של פסח וברית מילה), "ציון הלא תשאלי", "ליבי במזרח", "יה אנה אמצאך?" ועוד.
וכך כתב עליו החיד"א בספרו "שם הגדולים": "משורר עצום והיה אומר שירותיו נכח פני ה' בדבקות גמור. וחיבר ספר משירות ותשבחות נמרצות והלצות ומליצות".
יש אומרים שריה"ל הצטער על שחיבר שירים - ר' תבנית:הידעת?/י"א טבת ה'תשס"ט
פירושים לתורה
על אף שריה"ל לא כתב פירוש על התורה, פירושים שלו על התורה מצוטטים במפרשי התנ"ך: הראב"ע[9], הרד"ק[10], הרמב"ן[11], רבנו בחיי[12], רבי יצחק אברבנאל[13] ועוד. בפירושים אלו ניכרת גם הבנתו הגדולה של ריה"ל בבלשנות ובתחומים נוספים.
ספר הכוזרי
- ערך מורחב - ספר הכוזרי
ספר ה"כוזרי" שחיבר ריה"ל הוא ספר בסיסי במחשבת ישראל, הבנוי בצורת דו-שיח בין "מלך כוזר לחבר". שמו המקורי של הספר הוא 'ספר תשובות לטענות נגד הדת המושפלת'. הספר מיוסד על הסיפור ההיסטורי כי מלך כוזר היה מנסה להתקרב לאלוקים, והיה משתדל בע"ז הכוזרית עד שחלם חלום "כונתך רצויה, אך מעשיך אינם רצויים". המלך החל לדרוש באמת, וקרא לפילוסוף, חכם נוצרי, חכם מוסלמי וחכם יהודי (מכונה בספר "החבר"[14] לויכוח דת, שבסופו קיבל על עצמו את הדת היהודית והתגייר וממלכתו הפכה לממלכה יהודית.
בספר הכוזרי מוכיח ריה"ל את האמונה ע"פ המסורת מיציאת מצרים (ולא מבריאת העולם), שכן לא יתכן שעם שלם משקר.
ה"כוזרי" מדגיש רבות את "העניין האלוקי", המייחד את עם ישראל מיתר העמים, ששיאו הוא בכח הנבואה היכולה להגיע רק בארץ ישראל או בעבורה, שהיא המקום הטבעי לעם ישראל, שבו הוא יכול לגדול ולהתפתח במעלה רוחנית כראוי (ע"פ משל הכרם).
ספר ה"כוזרי" נכתב בערבית, שהיתה אז "שפת העם", ותורגם לעברית בכמה תרגומים, שהמפורסם ביניהם הוא תרגומו של ר' יהודה אבן תיבון. תרגומים נוספים שנמצאים בשימוש בימינו הם של הרב יוסף קאפח, יהודה אבן שמואל, הרב מרדכי גניזי, הרב יצחק שילת ועוד.
| תקופת חייו של רבי יהודה הלוי על ציר הזמן |
|---|
 |
הערות שוליים
- ↑ שמו הערבי הוא "אבו אל חסאן אבן אללוי".
- ↑ שהרי רבי אברהם אבן עזרא כתב בפירושו לספר שמות (פרק כ', פס' אנכי ה' אלקיך) כותב: "שאלני רבי יהודה הלוי מנוחתו כבוד", ופירוש ספר שמות הסתיים בשנת ד'תתקי"ג כמו שכתב בסיום הפירוש, ומסתבר (לפי הכינוי) שכתב כך שנים מעטות לאחר פטירתו, וריה"ל נפטר בסביבות גיל חמישים, שהרי בפיוטיו מציין שבערך בגיל חמישים יצא במסע לא"י ונפטר סמוך למסעו (הקדמת ספר הכוזרי בהוצאת ברזני).
- ↑ "ספר יוחסין"
- ↑ ראה לעיל בהערה 2
- ↑ מובאת בספר "סדר הדורות"
- ↑ מופיע בתפילת הספרדים לפורים
- ↑ וכן כתב באברבנאל (כי תשא דר"ט ע"ג וע"ד) שראב"ע היה חתנו של ריה"ל
- ↑ "סדר הדורות"
- ↑ ר' פי' ראב"ע (דברים יד, כב; שם כו, יז; זכריה ח, ו; תהלים יח, שם ל, ח; שם מט, כא; ועוד).
- ↑ ר' פי' הרד"ק (בראשית א, ב; ישעיהו ו, ג; תהלים קב, טו; שם קלט, ג).
- ↑ ר' רמב"ן עה"ת (בראשית א, ד; דברים יא, כב; ועוד).
- ↑ ר' רבנו בחיי עה"ת (דברים י, כ; ועוד).
- ↑ ר' אברבנאל (בראשית יא ד"ה ויהי כל; הקדמה לשמות; שמות לב, א; ויקרא כו; דברים ה; ועוד).
- ↑ על פי הכתוב בשער הספר, החבר היה רבי יצחק הסנגרי