רבי יהודה מינץ

מתוך ויקישיבה
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

רבי יהודה הלוי מינץ (מהר"י מינץ) היה מגדולי אשכנז בתקופת התפר שבין הראשונים לאחרונים.

נולד באשכנז כנראה מעט לאחר שנת ק"ס באשכנז, והיה תלמיד קרוב לר' אשר ענשכין. בן דודו היה רבי משה מינץ (מהר"ם מינץ), איתו התכתב בהלכה. התיישב באיטליה וכיהן כרבה של פאדובה שבצפון איטליה במשך 47 שנה. בפאדובה ייסד ישיבה גדולה אליה נהרו תלמידים מאיטליה ומחוצה לה, ביניהם נמנה רבי מאיר קצנלנבוגן (מהר"ם פאדובה)- שנשא את נכדתו. נחשב לאחד מגדולי חכמי דורו, והיה נערץ על ידיהם ועל ידי חכמי הדורות שאחריו.

יש הטוענים כי מהר"י מינץ השתלם גם בפילוסופיה והרצה באוניברסיטת פאדובה[1], ויש חוקרים הטוענים כי זיהוי זה מוטעה[2].

מהר"י מינץ האריך ימים (ישנן עדויות כי ראוהו לאחר שעבר את גיל 100) והוא נפטר בפאדובה בכ"ד בתשרי רס"ט. חמישה ימים מאוחר יותר נפטר רבי יצחק אברבנאל ונקבר על ידו בפאדובה[3].

כל כתביו נשרפו על ידי הגוים, ונותרו ממנו 16 תשובות בלבד, והם נדפסו בתור שו"ת מהר"י מינץ בסוף שו"ת מהר"ם פאדובה של חתן בנו ותלמידו ר' מאיר קצנלנבוגן.

ידועה ומפורסמת תשובתו האחרונה העוסקת במנהג התחפושות בפורים: "על דבר לבישת הפרצופים שנוהגין ללבוש בחורים וגם בתולות זקנים עם נערות בפורים" הוא פוסק להתיר זאת, חרף איסור לא ילבש, מפני שכמה "גדולים וחסידי עולם ז"ל שנתגדלתי אצלם אשר ראו בניהם ובנותיהם, חתניהם וכלותיהם לובשין אותם פרצופין, ושינו בגדים מבגדי איש לבגדי אישה וכן ליהפך" (שו"ת מהר"י מינץ טו)

הערות שוליים

  1. כך טוען מרדכי שמואל גירונדי בספרו תולדות גדולי ישראל, ומביא שם עדויות על כך
  2. ד"ר מרדכי מרגליות, אנציקלופדיה לתולדות גדולי ישראל כרך ג' טוען כי מדובר באליהו דילמדיגו
  3. אמנם, קבריהם נהרסו תוך פחות משנה ומקומם לא ידוע בדיוק עד היום.
תקופת חייו של רבי יהודה מינץ על ציר הזמן
תקופת הזוגותתנאיםאמוראיםסבוראיםגאוניםראשוניםאחרוניםציר הזמן