רבי מנחם מענדל טאוב

From ויקישיבה
Jump to navigation Jump to search
הרב רבי מנחם מענדל טאוב
רבי מנחם מענדל טאוב מעביר שיעור בישיבת בית אל. קרדיט: הראל כהן
מקום לידה מרגיטה, טרנסילבניה
חסידות חסידות קאליב
מקום מגורים ירושלים
הקודם אביו רבי יחיאל יהודה טאוב כיהן כאדמו"ר ברוזלא ומארגארטן
הבא נכדו החורג ישראל מרדכי הורוביץ
נושאים בהם עסק מייסד תוכנית בר בי רב דחד יומא והנצחת השואה

רבי מנחם מענדל טאוב ((תרפ"ד - כ"ג בניסן ה'תשע"ט; 1923-2019) היה האדמו"ר מקאליב, היה ניצול שואה ופעל רבות למען הנצחת זכר השואה.

תולדות חייו[edit]

נולד בשנת תרפ"ד בעיירה מרגיטה שבטרנסילבניה לאדמו"ר רבי יחיאל יהודה טאוב, כבן לשושלת אדמו"רי קאליב, דור שישי לרבי יצחק אייזיק מקאליב, מייסד השושלת. לפי השואה נישא לחנה שרה שפרה, בתו של רבי פנחס שפירא מקעכניא. עם פרוץ הנאצים להונגריה, נשלח יחד עם כל אחיו ואחיותיו למחנה הריכוז אושוויץ. בהיותו במחנה, עבר ניסויים אצל ד"ר מנגלה אשר מנעו את צמיחת הזקן שלו ונטלו ממנו את כוח ההולדה. כל האחים לבית משפחת טאוב נספו בשואה, פרט לאדמו"ר עצמו ושתיים מאחיותיו. עם סיום המלחמה, פנה האדמו"ר לשוודיה, שם התאחד עם רעייתו, הרבנית שפרה, לאחר שנתיים של ניתוק בזמן השהייה במחנה. בני הזוג נסעו לארה"ב לכמה שנים, ובשנת תשכ"ג עלה לישראל, אז החל האדמו"ר בהקמת מוסדות החסידות בעיר ראשון לציון ולאחר מכן בבני ברק ובירושלים. את חייו מקדיש, לבד מכהונתו כאדמו"ר לחסידים רבים, להנצחת קדושי השואה (ראה להלן). בשנת תשע"ב נפטרה רעייתו, והוא נישא בשנית עם שיינדל לבית מלניק. לאדמו"ר אין ילדים, בעקבות הניסויים שעבר במחנה אושוויץ.

הנצחת השואה[edit]

האדמו"ר מקאליב תיקן את אמירת "שמע ישראל" בסיום כל תפילה לזכר נספי השואה, וכמו כן מעודד אמירת "שמע ישראל" כזכר לקדושי השואה בסיום עצרות המוניות בציבור הדתי והחרדי (ואף הלחין ניגון למילים אלו על מנת להחדירן היטב בציבור).

בשנותיו האחרונות הכריז האדמו"ר על כוונתו להקים מוזיאון חרדי להנחלת זכר השואה שייקרא "שמע ישראל- אני מאמין". לדבריו, מוזיאון "יד ושם" אינו מדגיש מספיק את סוגיית אמונתם של הנספים והניצולים, והוא מתכוון למלא חלל זה באמצעות הקמת מוזיאון חרדי. כבר לפני כמה שנים הוכנו תוכניות לבניית המוזיאון באולם של חסידות קאליב בירושלים, אך בשל קשיי מימון שהתעוררו עקב המשבר הכלכלי שפקד את ארה"ב , הן הוקפאו. כמו כן, ביוזמתו ובניהולו יצאה אנציקלופדיה לשואה בשם "שמע ישראל" הנותנת דגש גם לאמונתם של הקרבנות והניצולים.

בר בי רב דחד יומא[edit]

ערך מורחב - בר בי רב דחד יומא
האדמו"ר בביקורו בישיבת בית אל, יחד עם הרב זלמן ברוך מלמד ראש הישיבה והרב שלמה אבינר. קרדיט: הראל כהן

בשנת תשל"ב הקים האדמו"ר מיזם נוסף המכונה בר בי רב דחד יומא. במיזם, נערכים כינוסים גדולים ביום העצמאות תחת השם "יום שכולו תורה" בו מועברים שיעורים רבים ברחבי הארץ על מנת לנצל את יום השבתון הקיים ביום העצמאות ללימוד תורה, כאשר השיעורים מיועדים בעיקר לציבור הרחב שאין תורתו אומנותו. שם היום נגזר מהנאמר בגמרא (חגיגה דף ה,ב) על רב אידי אבוה דרבי יעקב בר אידי שנהג שהיה הולך בניסן דרך של שלושה חודשים על מנת להגיע ללמוד בישיבה יום אחד ולאחריו היה הולך שוב דרך של שלושה חודשים על מנת לשמח את אשתו בחג הסוכות.

פטירתו[edit]

בניסן התשע"ט מעד האדמו"ר מקאליב בביתו ומאז מצבו הרפואי החמיר. הוא נפטר בכ"ג בניסן ה'תשע"ט. ראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו ונשיא המדינה ראובן ריבלין פירסמו הודעות אבל על מותו. בהלוויתו הוכתר נכדו החורג הרב ישראל מרדכי הורוביץ, חתנו של הרב רפאל רוזנברג, לממשיך דרכו.

ספריו[edit]

  • קול מנחם- על התורה והמועדים (שישה כרכים)
  • קול מנחם- על חנוכה
  • קול מנחם- אמרות חסידות
  • קול מנחם- הקדמות
  • פניני קול מנחם- על הש"ס
  • שו"ת קול מנחם
  • קול מנחם- אהבת שלום- עיוני הלכה בחלק יורה דעה.

קישורים חיצוניים[edit]