רופא: הבדלים בין גרסאות בדף

העוסק באבחון, בטיפול ובריפוי חולים או פצועים נקרא רופא<ref><makor>ירמיה ח כב;</makor> דבהי"ב טז יב.</ref>, ובארמית אסיא<ref><makor>ב"ק פה א;</makor> <makor>בראשית רבה כג ה.</makor></ref>.

'''רופאים בזמן בית המקדש''' בזמן שבית המקדש היה קיים היה שירות רפואי לכהנים במקדש. בן אחיה היה ממונה על חולי המעיים<ref><makor>משנה שקלים ה א.</makor></ref>, היינו בגלל שהיו הכהנים מהלכים יחפים על רצפת בית המקדש, והיו אוכלים בשר ושותים מים, היו באים לידי מחלות מעיים, ובן אחיה היה ממונה על רפואתם<ref>ירושלמי שקלים שם; פיהמ"ש לרמב"ם שקלים שם.</ref>, והיה מבקר את הכהנים, ומרפא כל תחלואיהם, ועוסק בהם תמיד הוא ואנשיו שתחת ידו<ref><makor>רמב"ם כלי המקדש ז יד.</makor> וראה עוד בשערי משה לאאמו"ר ח"ב סי' נח. אמנם ראה בספר Preuss J, Biblical and Talmudic Medicine, tras. F. Rosner, p. 14, שאין כל הוכחה שהוא היה רופא, ויתכן שהיה כהן שהיה לו ידע ברפואה.</ref>.

עניינים כלליים

'''מנוחת הרופא''' רופא שנמצא במקום שאין מחסור ברופאים, וברור שהחולה יכול להשיג רופא שיטפל בו, ולא מדובר במצב של חירום, רשאי הרופא שלא לקבל חולה בזמן שהוא אוכל, או בזמן מנוחתו וכיו"ב<ref>שו"ת ישכיל עבדי ח"ו חיו"ד סי' יח; הגרי"ש אלישיב, ספר הזכרון להגרי"ב ז'ולטי, תשמ"ז, עמ' תג ואילך, והנ"ל, שו"ת קובץ תשובות סי' קכד.</ref>; אבל אם מדובר במצב שיש בו אפילו ספק סכנה, חייב הרופא לעשות כל מה שיכול, ואפילו מעירים אותו באמצע הלילה משנתו<ref>שו"ת ישכיל עבדי שם; הגרש"ז אויערבאך, הובאו דבריו בנשמת אברהם ח"ד חאבהע"ז סי' פ סק"א.</ref>, ואפילו יש שם רופאים אחרים שיכולים לטפל בחולה, שלא מן הכל אדם זוכה להתרפאות<ref><makor>ירושלמי נדרים ד ב.</makor></ref>, וכן אם מדובר ברופא מומחה שאין גדול ממנו, הרי הוא חייב לטפל בחולים הקשים בכל עת<ref>שו"ת ישכיל עבדי שם, על פי אגרות הרמב"ם, שכתב אחרי שיצא טבעו ברוב הארצות שהוא עוסק בריפוי בכל שעות היממה, ביום ובלילה, עד שהוא כחולה שאין בו סכנה.</ref>. אכן, בתנאים הקיימים כיום, שיש תורנות רופאים, אין חיוב על רופא מסויים שאיננו תורן לטפל בחולים בעת מנוחתו או אכילתו וכיו"ב<ref>שו"ת ישכיל עבדי שם.</ref>.

דיני רופא '''במועדים''' ראה ערך [[יום הכפורים; ערך מועדים ותעניות; ערך פסח]]

'''רופא מכובד''' יש מי שכתב, שרופא פטור מלרפא במצבים שאינם לפי כבודו, כמו שזקן פטור מהשבת אבדה במצב שאינו לפי כבודו<ref>חכמת שלמה חו"מ סי' תכו.</ref>; ויש מי שדחו דבריו, וכתבו שאף רופא גדול ומפורסם חייב לטפל בכל חולה<ref>הרב מ.ד. וולנר, התורה והמדינה (עריכה מחודשת, תשנ"א), ג, עמ' 373 ואילך; שו"ת קובץ תשובות סי' קכד.</ref>.

דין '''אבלות ואנינות'''  ברופא - ראה ערך [[אבלות ואנינות]]

'''חתן שהוא רופא''' , ויש רופא אחר בעיר, ולא מדובר במצב של סכנה, ספק אם הוא רשאי לטפל בחולים בשבעת ימי המשתה שלו<ref>חינא וחסדא <makor>בבלי כתובות ד' קכט</makor> ע"א.</ref>. ואם הורי החתן הרופא או אחיו הם החולים, רשאי הוא לטפל בהם, אפילו אם יש רופא אחר בעיר, ואין הכלה יכולה להתנגד לכך<ref>הגרש"ז אויערבאך, הובאו דבריו בנשמת אברהם חאבהע"ז סי' סד סק"א.</ref>.

'''מרפאה רפואית בסמיכות למרפאה אחרת''' יש מי שמשמע ממנו<ref>שו"ת חת"ס חחו"מ סי' עט.</ref>, שבאומנות של מצווה לא יכול אחד לעכב בעד חברו לעסוק בקרבת מקום באותו עניין, והוא כדין מלמד תינוקות<ref><makor>ב"ב כא ב;</makor> רמב"ם ת"ת ב ז; טושו"ע יו"ד רמה כב.</ref>. לפיכך, לא יכול רופא לעכב בעד רופא אחר לפתוח מרפאה בקרבתו.

אם יש לפניו רופא ירא שמים ושומר מצוות שאינו מומחה כל-כך, ורופא מומחה יותר שאינו שומר מצוות ואף כופר, יש להעדיף את המומחה, אף שהוא כופר ואף שהוא נכרי, ובלבד שידוע שאיננו מסית ומדיח<ref>שו"ת אגרות משה חיו"ד ח"ד סי' ח אות א.</ref>.

בדין '''שכר שבת''' ראה ערך [[שבת]]

'''תולדות שביתות רופאים ומגזרים רפואיים אחרים''' שביתות מאורגנות של רופאים היא תופעה ידועה במדינות רבות. בישראל התקיימו שלוש שביתות רופאים גדולות. בשנת 1973, שביתה שנמשכה חודש ימים; בשנת 1976, שביתה שנמשכה שלושה חדשים; בשנת 1983, השביתה 'הגדולה', שנמשכה ארבעה חדשים. במהלך השביתה הגדולה והמאורגנת בקיץ שנת תשמ"ג התפטרו הרופאים מעבודתם הציבורית, והקימו מוקדי רפואה לטיפול פרטי בחולים. בהמשך השביתה נטשו הרופאים באופן מאורגן את מקומות עבודתם, השאירו רק צוות מצומצם מאד, ונסעו למרחקים. כמו כן היתה קבוצה גדולה של רופאים שהכריזה שביתת רעב. שביתה זו עוררה דיונים רבים, ובין השאר התייחסו אליה גם פוסקי ורבני דורנו<ref>על שלבי השביתה הגדולה ועל התייחסות הפוסקים אליה ראה בספר אסיא, ה, תשמ"ו, עמ' 30 ואילך.</ref>. מגזרים אחרים במערכת הבריאות הרבו בשביתות, והם כוללים אחיות, עובדי מינהל ומשק, רוקחים ועובדי מעבדות<ref>על שביתות במיגזר הרפואי בישראל ראה - ש. פנחס, הרפואה קיב:100, 1987.</ref>.

בעת שביתת האחיות הגדולה בישראל בשנת תשמ"ו (1988) כתבו הגרי"י ווייס והגרש"ז אויערבאך להנהלת בית החולים שערי צדק כדלקמן: "לכבוד כל הצוות הסיעודי. הננו בזה להזהיר אתכם באזהרה חמורה על פי דעת תורתנו הק' על דבר אשר התברר לנו בקשר עם החמרת השביתה של האחיות, כי המצב הקיים הוא ממש פיקוח נפש. וכפי שכבר פסקנו בנידון במכתנו להנהלת בית החולים, על כגון זה נאמר בשולחן ערוך (יו"ד סי' שלו סע' א): 'הרופא המונע עצמו מלרפאות הרי זה שופך דמים'. וזה הדין לגבי כל האחים והאחיות. לכן החיוב מוטל על האחים והאחיות לשוב לעבודה לכל הפחות במחלקות וכו' (וכאן באה רשימה של מחלקות אשפוז)"<ref>על שביתות פועלים בכלל ראה - שו"ת ציץ אליעזר ח"ב סי' כג; הרב מ. לופז, תורה שבעל פה, כה, תשמ"ד, עמ' פה ואילך; שו"ת בנין אב ח"ג סי' סט; שו"ת אבן פנה ח"ב סי' קפא. על שביתת מלמדים בישיבות ראה - שו"ת אגרות משה חיו"ד ח"ג סי' עד; שם חחו"מ ח"ב סי' נט; שו"ת מנחת שלמה ח"א סי' פז; שו"ת משנת רבי אהרן חחו"מ סי' עא; שו"ת ברכת שלמה (הגר"ש טנא) סי' יט אות לד; שו"ת אבן פנה ח"ב סי' קפב. על שביתת מורים - ראה הגרי"ש אלישיב, תחומין, כד, תשס"ד, עמ' 73 ואילך.</ref>.

על '''תפילות רופאים''' ראה ערך [[ברכות ותפלות]]

נוסחי שבועות רופאים - ראה בנספח לערך זה.

'''חובת עדות''' באופן כללי, כל אדם היודע עדות על חברו הרי הוא מצווה מן התורה להעיד בכל עדות שיודע, בין בעדות שיחייב בה את חברו, בין בעדות שיזכהו בו<ref><makor>ב"ק נה ב;</makor> <makor>רמב"ם עדות א א;</makor> טושו"ע חו"מ כח א.</ref>. לפיכך, רופא הנקרא להעיד בבית משפט לצד התובע או הנתבע, ויש לו מה לתרום לעשיית הצדק, זכותו וחובתו להופיע כעד מומחה<ref>ראה א. שטינברג, הרפואה קכח:657, 1995.</ref>.

'''רופא במלחמה''' על פי אמנת ג'נבה לענייני מלחמה יש להגן על רופאים צבאיים וצוותות רפואיים צבאיים, ואסור לרופא צבאי להשתתף כחייל, או לקחת חלק בפעולות מלחמתיות נגד אויב<ref>ראה - Skolnick A, ''JAMA ''265:834, 1991. וראה בהרחבה על המשמעויות הרפואיות של מסמכי ג'נבה והאג ביחס להיבטים הומניטריים במלחמה במאמר - Leaning J, ''BMJ'' 319:393, 1999. אגב, יש לציין כי מעטים הם הרופאים בהיסטוריה ששימשו כמפקדים צבאיים. דוגמאות לכך הם ג'וזף ווארן, גנרל בצבא ארה"ב בעת המהפכה האמריקאית; צ'ה גווארה, מהפכן קובני, וחברו של פידל קאסטרו; משה סנה ובנו אפרים סנה, שהיו קצינים בכירים מאד בהגנה ובצה"ל. וראה עוד במאמר Porter WG, ''Ann Intern Med'' 114:987, 1991.</ref>.

'''מקצועות רפואיים אחרים''' בנוסף לרופאים הנהיגו גם עובדי בריאות אחרים קודים אתיים מותאמים לדרישות המקצועות הייחודיים, כגון סיעוד, רוקחות, עבודה סוציאלית ועוד.

פרסום רופאים יכול לבוא בשתי דרכים: יידוע הציבור על השירותים והכישורים של הרופא, או שידול הזולת ו/או הציבור להעדיף את שירותיו של הרופא-המפרסם. יש מערכות חוקיות ואתיות שאוסרות את כל דרכי הפרסום, ויש המבחינות בין שני המצבים הללו. כללי האתיקה הרפואית של הרופאים בישראל אסרו בעבר על פרסום רופאים בכל צורה שהיא. מצב זה השתנה, וכיום יש היתרים לפרסום עם מגבלות שונות<ref>ראה להלן בחלק המשפטי.</ref>.

'''הדילמה ''' - מצד אחד יש יתרון לטיפול של רופא בקרובי משפחה הנובע מנטייתו הרגשית להעניק טיפול מיטבי ומירבי לקרוביו, וכן נגישותו בדרך כלל להענקת טיפול רפואי; מצד שני קיים חשש מבוסס להטייה מקצועית לא רצויה דווקא בגלל הגישה הרגשית המיוחדת, ובכך עלול להינתן טיפול שגוי למטופל הקרוב. על פי נתונים סטטיסטיים<ref>Puma JL, et al, ''N Engl J Med'' 325:1290, 2001.</ref> ומתוך הניסיון ידוע כי יש פניות רבות מאד של קרובי משפחה אל הרופא-הקרוב לקבל עצה, מירשם, אבחנה, בדיקה ואפילו טיפול. דבר זה נובע בעיקר מהזמינות המעשית, ולעתים אף משיקולים כלכליים ומהערכה אובייקטיבית ורגשית. יחד עם זאת המגמה המקצועית היא להציע לרוב, ככלל, שלא לטפל בקרובי משפחתם, כי האיזון בין התועלת בגישה זו לבין הנזק והתקלות הבאות על ידי גישה זו נוטה לצד האחרון<ref>AMA Council on Ethical and Judicial Affairs: Code of Medical Ethics, 2000-2001.</ref>. ההכרעה הנכונה אם על רופא-קרוב לטפל בקרובו אם לאו תלויה בנסיבות העניין ובשיקול דעת בכל מקרה לגופו, כגון מידת הדחיפות של הבעיה הרפואית, מידת התאמתו של הרופא-הקרוב לטפל בבעיה הרפואית, זמינותם והכשרתם של רופאים אחרים, רצונו של המטופל, והעלויות הכרוכות בטיפול<ref>ראה - י. הלוי, בס' דברים שיש להם שיעור, תשס"ה, עמ' 363 ואילך.</ref>.

רופא המעוניין לפרסם את תוצאות מחקרו, או להופיע על אחד הפרסומים של המחקר, חייב לציין על ידי מי מומן המחקר, באופן ישיר או עקיף, מלא או חלקי, או לבקשת מי נעשה המחקר. בהרצאה בעל פה בה מרצה הרופא על המחקר, יציין הרופא על ידי מי נתמך המחקר באופן ישיר או עקיף, מלא או חלקי, או לבקשת מי נעשה המחקר.

בתקופת התלמוד [לפי סדר א-ב]

===

אגב, יש לציין כי בימי הבינים היו לא מעט רבנים/ תלמידי חכמים-רופאים שהיו גם כהנים. רשימה חלקית ראה בספרו של צימלס, עמ' 178, הע' 64. הסיבה היא שבאותם ימים לא היה כל צורך לנתח מתים כדי ללמוד רפואה וכדי לקבל רשיון לעסוק ברפואה.

לחיות באמונתי בחיי הפרטיים והציבוריים מתוך הימנעות מכל דבר שמגנה אותי בעיני הא-ל, שליחיו וחברי.

[[קטגוריה:הלכתית רפואית]]