רוצח: הבדלים בין גרסאות בדף
אין תקציר עריכה |
יוסף שמח בוט (שיחה | תרומות) מ (טיפול בסוגריים מיותרים בתבנית:מקור) |
||
| (6 גרסאות ביניים של 4 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
{{לשכתב|סגנון לא אנציקלופדי}} | |||
'''רוצח''' הוא אדם ההורג נפש אדם אחר ועובר בכך על איסור [[שפיכות דמים]]. | |||
==הגדרה== | ==הגדרה== | ||
כל אדם הנוטל, ב[[מזיד]] ואף ב[[שגגה]], נפש של אדם אחר, נכלל בהגדרת "רוצח". | |||
==מקור וטעם== | ==מקור וטעם== | ||
'''מקור''' האיסור מהפסוק "לא תרצח" {{מקור| | '''מקור''' האיסור מהפסוק "לא תרצח" ({{מקור|שמות כ יב}} ו{{מקור|דברים ה טז}}). | ||
'''בטעמו''' דנו האם הוא עבירה שבין אדם לחבירו או בין אדם למקום | '''בטעמו של האיסור''' דנו האם הוא עבירה שבין אדם לחבירו או בין אדם למקום (מנחת חינוך לד-א [יד] ד"ה ולענין תשובה: בין אדם לחבירו. שיעורי ר' שמואל מכות עמוד כב חקר האם חיוב מיתתו הוא לשמיים (כמחלל שבת) או לנרצח (בין אדם לחבירו). והגר"ש שקאפ ({{מקור|בבלי:כתובות ג $כתובות ג}} ד"ה ועל כן) כתב שהיא עבירה כשאר עבירות ולא משום שהתורה חסה על איבוד הנפש)<ref>אפשר שתלוי בשאלה האם החיים שייכים לאדם, דנו בזה בערך [[בעלות#הנכס]] ד"ה החיים.</ref>. | ||
ונביא לכך שתי נפק"מ: | ונביא לכך שתי נפק"מ: | ||
@ אם עשאו טריפה, מחל לו ומת - אם הוא בין אדם לחבירו יהיה פטור מעונש {{מקור| | @ אם עשאו טריפה, מחל לו ומת - אם הוא בין אדם לחבירו יהיה פטור מעונש {{מקור|שיעורי ר' שמואל מכות עמוד כב|כן}}. | ||
@ האם הרוצח צריך להעמיד עשרה אנשים על קברו של הנרצח לבקש ממנו מחילה {{מקור| | @ האם הרוצח צריך להעמיד עשרה אנשים על קברו של הנרצח לבקש ממנו מחילה {{מקור|מנחת חינוך לד-א [יד] ד"ה ולענין תשובה|כן}}. | ||
'''במהותו''' הגר"א וסרמן כתב שהאיסור בתוצאה, דהיינו לגרום שחבירו ימות, ולא בפעולת הרציחה {{מקור| | '''במהותו''' הגר"א וסרמן כתב שהאיסור בתוצאה, דהיינו לגרום שחבירו ימות, ולא בפעולת הרציחה {{מקור|קובץ שיעורים ח"ב כג-ז|כן}}, אך הרוגאצ'ובר חקר בזה {{מקור|מפענח צפונות יב-ה|כן}}. | ||
'''בשאלה האם החיים שייכים לאדם''' ע"ע בעלות בסעיף "הנכס" ד"ה החיים. | '''בשאלה האם החיים שייכים לאדם''' ע"ע בעלות בסעיף "הנכס" ד"ה החיים. | ||
==פרטי הדין== | ==פרטי הדין== | ||
'''ההורג בגרמא''' פטור {{מקור| | '''ההורג בגרמא''' פטור {{מקור|רמב"ם רוצח ג-י|כן}}. | ||
'''רוצח בשב ואל תעשה''' אינו מחויב למסור את נפשו (לדעת התוס' {{מקור|(סנהדרין עד: ד"ה והא)}}) - וחקר ר' שמואל האם היתרו מדין פיקוח נפש, או משום מאי חזית דדמא דידיה סומק טפי דילמא דמא דידך סומק טפי (להיפך מהמאי חזית הרגיל, אך דין פיקוח נפש אין בשלוש העבירות) {{מקור| | '''רוצח בשב ואל תעשה''' אינו מחויב למסור את נפשו (לדעת התוס' {{מקור|ראשונים:תוספות סנהדרין עד ב$(סנהדרין עד: ד"ה והא)}}) - וחקר ר' שמואל האם היתרו מדין פיקוח נפש, או משום מאי חזית דדמא דידיה סומק טפי דילמא דמא דידך סומק טפי (להיפך מהמאי חזית הרגיל, אך דין פיקוח נפש אין בשלוש העבירות) {{מקור|חידושי ר' שמואל יבמות וכתובות עמוד כ|כן}}. | ||
'''כמה בני אדם שהרגו יחד''', כגון הכוהו עשרה בני אדם בעשר מקלות בבת אחת והרגוהו - פטורים {{מקור| | '''כמה בני אדם שהרגו יחד''', כגון הכוהו עשרה בני אדם בעשר מקלות בבת אחת והרגוהו - פטורים ({{מקור|בבלי:בבא קמא י ב$בבא קמא י:}}). ואם הרגוהו במעשה אחד, כגון שדקרוהו שניים בבת אחת, או ששניים הטילו אחד לאש (ולא כמו הכוהו בעשרה מקלות, שכל אחד עושה מעשה נפרד) - הרשב"א {{מקור|ראשונים:רשב"א בבא קמא נג ב$(בבא קמא נג: ד"ה שור ואדם)}} כתב שחייבים, כי הם נחשבים כאחד, ויש כאן "כי יכה כל נפש". אך מתוס' שם משמע שחולקים עליו {{מקור|ראשונים:תוספות בבא קמא נג ב$(ד"ה לעניין}}, שלא תירצו כמותו). | ||
'''אישו משום חיציו''' לדעה שאם הזיק כך חייב {{מקור| | '''אישו משום חיציו''' לדעה שאם הזיק כך חייב (המחלוקת ב{{מקור|בבלי:בבא קמא כב, א$בבא קמא כב.}}) - לתוס' חייב גם אם רצח כך {{מקור|ראשונים:תוספות בבא קמא נו א$(בבא קמא נו. ד"ה אילימא)}}, והר"ן סובר שפטור, שאי אפשר ללומדו מממון, דמה לממון שכן עשה בו שוגג כמזיד ואונס כרצון (דן בדבריו {{מקור|שות:אבני נזר או"ח שפט$שו"ת אבני נזר או"ח שפט}}. וכן דן במחלוקת זו המנחת חינוך נו-א [י]). | ||
'''הורג מי שיכול להצילו באחד מאבריו''' - חקר הברכת מרדכי האם איסורו מדין לא תרצח או שהוא איסור נפרד {{מקור| | '''הורג מי שיכול להצילו באחד מאבריו''' - חקר הברכת מרדכי האם איסורו מדין לא תרצח או שהוא איסור נפרד {{מקור|ברכת מרדכי עניינים א-ט|כן}}. | ||
==אנשים== | ==אנשים== | ||
'''גוי''' שרצח חמור יותר מישראל שרצח, ולכן הוא נהרג גם אם רצח טריפה או גוסס בידי אדם, וגם אם הרג בגרמא {{מקור| | '''גוי''' שרצח חמור יותר מישראל שרצח, ולכן הוא נהרג גם אם רצח טריפה או גוסס בידי אדם, וגם אם הרג בגרמא {{מקור|מנחת חינוך לד-א [ח] ד"ה עוד כתב הר"מ|כן}}. | ||
==ראה גם== | ==ראה גם== | ||
| שורה 40: | שורה 41: | ||
<references /> | <references /> | ||
[[קטגוריה:תרי"ג מצוות]] | |||
[[קטגוריה:בין אדם לחברו]] | |||
[[קטגוריה:יסודות וחקירות]] | [[קטגוריה:יסודות וחקירות]] | ||
גרסה אחרונה מ־12:52, 5 בספטמבר 2012
|
|
| יש לשכתב ערך זה הסיבה לכך: סגנון לא אנציקלופדי. אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה. |
רוצח הוא אדם ההורג נפש אדם אחר ועובר בכך על איסור שפיכות דמים.
הגדרה[עריכה]
כל אדם הנוטל, במזיד ואף בשגגה, נפש של אדם אחר, נכלל בהגדרת "רוצח".
מקור וטעם[עריכה]
מקור האיסור מהפסוק "לא תרצח" (שמות כ יב ודברים ה טז).
בטעמו של האיסור דנו האם הוא עבירה שבין אדם לחבירו או בין אדם למקום (מנחת חינוך לד-א [יד] ד"ה ולענין תשובה: בין אדם לחבירו. שיעורי ר' שמואל מכות עמוד כב חקר האם חיוב מיתתו הוא לשמיים (כמחלל שבת) או לנרצח (בין אדם לחבירו). והגר"ש שקאפ (כתובות ג ד"ה ועל כן) כתב שהיא עבירה כשאר עבירות ולא משום שהתורה חסה על איבוד הנפש)[1].
ונביא לכך שתי נפק"מ:
- אם עשאו טריפה, מחל לו ומת - אם הוא בין אדם לחבירו יהיה פטור מעונש (שיעורי ר' שמואל מכות עמוד כב).
- האם הרוצח צריך להעמיד עשרה אנשים על קברו של הנרצח לבקש ממנו מחילה (מנחת חינוך לד-א [יד] ד"ה ולענין תשובה).
במהותו הגר"א וסרמן כתב שהאיסור בתוצאה, דהיינו לגרום שחבירו ימות, ולא בפעולת הרציחה (קובץ שיעורים ח"ב כג-ז), אך הרוגאצ'ובר חקר בזה (מפענח צפונות יב-ה).
בשאלה האם החיים שייכים לאדם ע"ע בעלות בסעיף "הנכס" ד"ה החיים.
פרטי הדין[עריכה]
ההורג בגרמא פטור (רמב"ם רוצח ג-י).
רוצח בשב ואל תעשה אינו מחויב למסור את נפשו (לדעת התוס' (סנהדרין עד:) - וחקר ר' שמואל האם היתרו מדין פיקוח נפש, או משום מאי חזית דדמא דידיה סומק טפי דילמא דמא דידך סומק טפי (להיפך מהמאי חזית הרגיל, אך דין פיקוח נפש אין בשלוש העבירות) (חידושי ר' שמואל יבמות וכתובות עמוד כ).
כמה בני אדם שהרגו יחד, כגון הכוהו עשרה בני אדם בעשר מקלות בבת אחת והרגוהו - פטורים (בבא קמא י:). ואם הרגוהו במעשה אחד, כגון שדקרוהו שניים בבת אחת, או ששניים הטילו אחד לאש (ולא כמו הכוהו בעשרה מקלות, שכל אחד עושה מעשה נפרד) - הרשב"א (בבא קמא נג: כתב שחייבים, כי הם נחשבים כאחד, ויש כאן "כי יכה כל נפש". אך מתוס' שם משמע שחולקים עליו (ד"ה לעניין, שלא תירצו כמותו).
אישו משום חיציו לדעה שאם הזיק כך חייב (המחלוקת בבבא קמא כב.) - לתוס' חייב גם אם רצח כך (בבא קמא נו., והר"ן סובר שפטור, שאי אפשר ללומדו מממון, דמה לממון שכן עשה בו שוגג כמזיד ואונס כרצון (דן בדבריו שו"ת אבני נזר או"ח שפט. וכן דן במחלוקת זו המנחת חינוך נו-א [י]).
הורג מי שיכול להצילו באחד מאבריו - חקר הברכת מרדכי האם איסורו מדין לא תרצח או שהוא איסור נפרד (ברכת מרדכי עניינים א-ט).
אנשים[עריכה]
גוי שרצח חמור יותר מישראל שרצח, ולכן הוא נהרג גם אם רצח טריפה או גוסס בידי אדם, וגם אם הרג בגרמא (מנחת חינוך לד-א [ח] ד"ה עוד כתב הר"מ).
ראה גם[עריכה]
הערות שוליים[עריכה]
- ↑ אפשר שתלוי בשאלה האם החיים שייכים לאדם, דנו בזה בערך בעלות#הנכס ד"ה החיים.