רשלנות רפואית: הבדלים בין גרסאות בדף

'''מטפל שאינו רופא''' יש מי שכתב, שרופא שהרג בשוגג - גולה, אבל אדם שאינו רופא, שפעל על פי הוראות הרופא במקום של פיקוח נפש, והמית את החולה - פטור מגלות, כי דינו כאנוס<ref>שו"ת בנין ציון ח"א סי' קיא. וראה כעין זה בשו"ת חת"ס חאו"ח סי' קעז.</ref>.

'''בירור נדרש''' אין הרופא יוצא ידי חובתו רק בכך שהוא מסיק את המסקנה הנכונה מן העובדות המובאות לפניו. מוטלת עליו גם החובה לגלות יוזמה ולברר את העובדות לאשורן. חלק מכישוריו של רופא סביר הוא לדעת לשאול, לחקור ולברר בדבר קיומן של תופעות מסויימות. לא אחת, כדי לאבחן כראוי את מצבו של החולה, נדרש הרופא שלא להסתפק במה שרואות עיניו, אלא מוטלת עליו החובה לאמת או לשלול ממצאים מסויימים שיש בהם כדי לסייע לאבחון הנכון<ref>ע"פ 116/89, אנדל נ' מדינת ישראל, פ"ד מה#, 276.</ref>.

'''רשלנות באוטונומיה''' יכולה להיות עילה לתביעה בגין רשלנות גם כאשר תהליך הטיפול היה תקין ומקובל באמות המידה הרפואיות, אלא שלא נהג הרופא כמקובל וכראוי ביחס לגילוי המידע הנחוץ לחולה לשם קבלת החלטה להסכמה מודעת. לשון אחרת, אם נהג הרופא שלא כדין ביחס לכללי ההסכמה המודעת, אף שנהג נכון וכמקובל מבחינה רפואית- מקצועית, יכול החולה לתבוע את הרופא בעוולת רשלנות, אם נגרם לו נזק כתוצאה מהטיפול שניתן על ידי הרופא<ref>ראה בע' הסכמה מדעת ברקע המשפטי. וראה ת"א 597/94 דבידוביץ נ' ד"ר רוסו והסתדרות מדיצינית הדסה (טרם פורסם).</ref>.