שכינה

From ויקישיבה
Jump to navigation Jump to search

כינוי לכבוד של ה' ששורה בזמן ובמקום מסויים.

מקור הביטוי[edit]

מקור הביטוי "שכינה" שאמרו חכמים, הוא מהפסוק "לשכנו תדרשו ובאת שמה" - רמב"ן על דברים פרק יב פסוק ה: "וטעם לשכנו תדרשו... ועל דרך האמת: לשכנו תדרשו - לכבודו תדרשו, ובאת שמה, לראות את פני האדון ה' אלקי ישראל. וממנו אמרו חכמים "שכינה"".