שכר בטלה

מתוך ויקישיבה
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

שכר שמשלמים לאדם בתורת פיצוי על ביטולו ממלאכתו לצורך מטרה מסויימת.


אף על פי שאסור לדיין ליטול שכר על שהוא דן, ואם נטל שכר - דינו בטל, מכל מקום "שכר בטלה" מותר לו ליטול, כשניכר הדבר שאינו נוטל אלא שכר בטלתו.


למשל: דיין שיש לו מלאכה מסויימת לעשותה בשעה שבעלי הדין באים להתדיין לפניו - מותר לו לבקש מבעלי הדין שיתנו לו אדם אחר שיעשה את מלאכתו במקומו, או שיתנו לו שכר פעולה של אותה מלאכה שבטל ממנה.


אולם, אם אין שכר הבטלה ניכר, כגון שאין לו מלאכה מסויימת, אלא שאומר שמא יזדמן לו רווח ממסחר מסויים וכדומה, ועבור זה מבקש שכר - אסור לו ליטול שכר, ואם נטל - דינו בטל.


כאשר הדיין הינו בעל מלאכה, אלא שבאותו זמן שבאו להתדיין לפניו, הוא אינו עוסק במלאכתו, אף על פי שאם נטל שכר אין דינו בטל, מכל מקום מכוער הדבר ליטול שכר.


אדם שנוטל שכר בעד עדותו - עדותו בטלה. ולא אותה עדות בלבד, שידוע שנטל בה שכר, היא שבטלה, אלא כל עדויותיו שהעיד בטלים הם, אלא אם כן ידוע שלא נטל בהם שכר. ברם, "שכר בטלה" מותר לו ליטול.


מי שנוטל שכר כדי להזות ממי פרה אדומה על טמא מת, או כדי לתת אפר פרה אדומה לתוך מים חיים לעשותם "מי חטאת" - המים חשובים כאילו הם מי מערה ולא מים חיים, והאפר חשוב כאילו הוא אפר שריפה סתם ולא אפר פרה אדומה. ברם, "שכר בטלה" מותר לו ליטול.