שנה מעוברת

מתוך ויקישיבה
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

שנה שיש בה שלושה עשר חודש.כדי להתאים את שנת הלבנה לשנת החמה - שכן חגינו, הקבועים בימים מסוימים בחודש, קשורים גם בתקופת החמה - חישבו ומצאו שבמחזור של תשע עשרה שנה מצטרפים ההפרשים ביניהם לשבעה חודשים, כלומר, שבכל תשע עשרה שנים צריך להוסיף שבעה חודשים. מכאן קבעו, שבכל מחזור של תשע עשרה שנים תהיינה שבע שנים מעוברות - בנות שלושה עשר חודש, ושתים עשרה שנים פשוטות - בנות שנים עשר חודש. השנים המעוברות נקבעו בתוך המחזור בסדר דלקמן: השלישית, השישית, השמינית, האחת עשרה, הארבע עשרה, השבע עשרה והתשע עשרה; כלומר, שבשנים הללו יש שני חודשי אדר, אדר ראשון ואדר שני (שנת ה'~תשל"ט היתה השנה הראשונה של מחזור ש"ג (303) מבריאת העולם. בשנת ה'~תשנ"ח יתחיל מחזור ש"ד).בתקופת המשנה, היה עיבור השנה נקבע על פי בית הדין. כיצד? בשלושה דיינים מתחילים לדון אם צריך להושיב בית דין שידון אם צריך לעבר את השנה. אם שניים מהם אמרו שאין צורך להושיב בית דין שידון בדבר, לפי שלדעתם אין השנה צריכה עיבור, ואחד אמר כי יש צורך להושיב בית דין שידון בדבר - בטל יחיד במיעוטו, ואין דנים עוד בדבר. אם שניים מהם אמרו שצריך להושיב בית דין שיעיין בדבר - מוסיפים עליהם עוד שני דיינים, וכל חמשת הדיינים יושבים ודנים אם יש צורך לעבר את השנה. אם שלושה מהם אמרו שאין השנה צריכה עיבור - הולכים אחר הרוב ואין מעברים את השנה. אם שלושה אמרו כי יש צורך לעבר את השנה - מוסיפים עליהם עוד שני דיינים, ומעברים את השנה בשבעה דיינים, ברוב דעות."אין מעברין את השנה בשביעית". בטעם הדבר נחלקו הראשונים: לדעת רש"י הטעם הוא, כדי שלא להאריך את זמן איסור עבודת הקרקע בשביעית. לדעת הרמב"ם הטעם הוא, כי אם תעובר השנה, יתווסף חודש שבו יוכל העם ללקוט את ספיחי שביעית המופקרים, ויהיה חשש שכל השדות יבוזו, ולא תשאר תבואה כדי הקרבת מנחת העומר וקרבן שתי הלחם.לדעת הרמב"ם, לא אמרו שאין מעברין את השנה בשביעית, אלא כאשר העיבור צריך להעשות לצורך תיקון הדרכים והגשרים בשביל עולי רגלים, אבל אם השנה הייתה ראויה להתעבר מפני התקופה[1], או מפני האביב[2], או מפני פירות האילן[3], אזי מעברים את השנה גם בשביעית.

ראה גם[עריכה]

מדריך להכנת לוח שנה עברי


הערות שוליים[עריכה]

  1. . בין על תקופת תמוז שמתעכבת ונמשכת, ונמצא שאין תקופת תשרי נופלת עד עבור החג; בין על תקופת טבת שנמשך זמנה עד ט"ז בניסן, ונמצא שהבאת העומר תחול בתוך תקופת טבת.
  2. . שהתבואה לא הבשילה, והתורה אמרה: "...בחודש האביב".
  3. . שאם מתאחר בישולם לאחר חג השבועות - מעברים, לפי שהעצרת זמן הבאת ביכורים, ואם לא יביאם בבואו לרגל, יצטרך לטרוח ולעלות פעם נוספת.