תענית אסתר

From ויקישיבה
Jump to navigation Jump to search

תענית אסתר הוא יום צום החל בי"ג באדר. צום זה הוא זכר לתעניות שהתענתה אסתר לפני שנכנסה אל המלך כדי לבטל את הגזירה אסתר ד טז, וזכר לתענית שהתענו ישראל בי"ג באדר באותה שנה.

רקע[edit]

בי"ג באדר, בימי מרדכי ואסתר, נקהלו היהודים כדי להלחם באויביהם ולהנצל מידם. באותו יום צמו היהודים והתפללו לה' שיושיעם מצרתם, ולזכר תעניתם אנו צמים ביום זה.

דעות אחרות גורסות כי תענית אסתר נקבעה לזכר צומה של אסתר המלכה לפני הגעתה לאחשוורוש להזמין אותו ואת המן למשתה הראשון. אסתר הולכת למלך מיוזמתה בעקבות בקשתו של מרדכי בכדי לבטל את אשר שנגזר על היהודים על ידי המן. אסתר מסכימה אמנם לגשת אל המלך, על אף הסכנה הצפויה לה, אך היא מבקשת מבני עמה לצום במשך שלושה ימים לפני כן וכן היא ונערותיה צמות. אף על פי שצום זה ארך שלושה ימים, כפי שנאמר: "וצומו עלי ואל תאכלו ואל תשתו שלושת ימים" אסתר ד טז, מכל מקום הקלו חכמים וקבעו את התענית ליום אחד בלבד.

לפני חורבן בית המקדש השני, בי"ג באדר נהגו שלא להתענות ולא להספיד, מפני שביום זה חל יום ניקנור המוזכר במגילת תענית, אולם לאחר החורבן בטלה מגילת תענית ומאז צמים בי"ג באדר.

מכיון שתענית אסתר אינה מארבעה צומות, ולא נזכרה בפירוש בכתובים, מקילים בה יותר מבשאר תעניות.

דינים שונים[edit]

מכיוון שיסוד תענית אסתר ממנהג, במצב של ספק נוטים יותר לקולא. לפיכך יולדת כל עשרים וארבעה חודש פטורה מהצום, ואף שלגבי הצומות הקלים, נחלקו בזה הפוסקים, ורובם מחמירים, כמבואר לעיל ז, ח, בתענית אסתר יש מקום להקל. חתן וכלה בשבעת ימי המשתה ובעלי הברית, חייבים בצומות הקלים ופטורים מתענית אסתר שער הציון תרפו, טז, יחווה דעת ב, עח. הרמ"א אורח חיים תרפו ב פסק כי בעלי הברית צריכים לצום, וכן נוהגים רבים, אבל לחתן וכלה מקילים. כמו כן פסק הרמ"א שכואבי עיניים שמצטערים הרבה לא יתענו, וישלימו את הצום ביום אחר. כלומר, שאף שאינם נחשבים חולים, כיוון שהם מצטערים, מותר להם להשלים את הצום ביום אחר, מה שאין כן בשאר הצומות הקלים, שמצטערים חייבים.

דיני התפילות והקריאה בתורה בתענית אסתר בשחרית ובמנחה כדין הצומות הקלים, אולם כיוון שהוא ערב פורים, אין נופלים אפיים במנחה משנה ברורה קלא לג. למנהג אשכנזים שרגילים לומר 'אבינו-מלכנו' בשחרית ומנחה של תענית, אין אומרים 'אבינו-מלכנו' במנחה. וכאשר י"ג באדר חל בשבת, מקדימים את התענית ליום חמישי, ואזי התענית אינה בערב פורים, וממילא מתפללים מנחה כבכל הצומות.

תענית אסתר שחלה בשבת[edit]

על אף הכלל אקדומי פורענותא לא מקדמינן הקובע שאין להקדים תעניות העתידות לחול בשבת אלא לאחר אותן לראשון, הגמרא במגילה מגילה ה א קובעת שכאשר תענית אסתר חלה בשבת מקדימים אותה לחמישי. הריטב"א מגילה ה א מפרש שתענית אסתר אינה מוגדרת בתור פורענות אלא רק בתור צום של תשובה ולכן אין בהקדמתה משום הקדמת פורענות. מנגד, המגיד משנה הלכות תעניות ה ה מסביר שמדובר בעניין טכני שהרי אין אפשרות לאחר את תענית אסתר משום שיום לאחריה חל כבר חג הפורים.