תשלומי בושת

מתוך ויקישיבה
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

בהלכות מזיק וניזק, תשלומי בושת הם אחת מחמשת התשלומים המוטלים על המזיק לשלם לניזק (נזק וצער, ריפוי שבת ובושת). התשלומים הם עבור כל בושה שנגרמה בשעת הנזק, בעקבות צפייה של הרואים, או שם רע שיצא בעקבות מעשה הנזק (למשל בעקבות מעשה אונס).

לפעמים יש בעלות חוקית או כללית על תשלומי הבושת של האשה, בהתאם למצבה המשפחתי והגופני: -

קטנה ונערה[עריכה]

המבייש ילדה קטנה עד גיל 12 או נערה עד גיל 12.5, נותן את תשלומי הבושת לאביה. אם מת האב לפני העמדה בדין, לפני שזכה בפועל בתשלומים, זוכה הנערה עצמה בבושת, מכיוון שתשלומי הבושת הוקשו לקנס שבהם החיוב חל רק בזמן ההעמדה בדין‏[1]. אך אם מת האב לאחר העמדה בדין - לאחר שכזה בתשלומים, יורשים האחים - הבנים את התשלומים מאביהם מדין ירושה{{הערה|תבנית:משנה כתובות ד, א.. לפי רבי שמעון, עד שבאים התשלומים לידי האב הוא אינו וכה בהם, כי כתוב "ונתן לאבי הנערה".. לא זיכתה תורה לאב אלא משעת נתינה‏[2], ולכן אם מת לפני שבאו לידו ממש, אפילו לאחר העמדה בדין, אין יורשים בניו מכוחו אלא הנערה עצמה זוכה בתשלומים{{הערה|תבנית:כתובות מא ב.

אשה נשואה[עריכה]

המבייש אשה נשואה, בושתה שלה, אך לפי רבי יהודה בן בתירא יש לבעל שותפות בתשלומי הבושת. אם הכה אדם אשה במכה הגורמת לבושה, אם מדובר ב"בושת שבסתר", שביישה בינו לבינה, כך שעיקר הבושה הייתה שלה עצמה, מגיע לאשה שני שליש מהבושת ולבעל שליש אחד, אך אם הכה אדם אשה במקום גלוי וציבורי לעיני אנשים אחרים, כך שהבושה מגיעה באופן ישיר לבעל - שבושה היא לו שביזו את אשתו, מגיע לבעל שני חלקים ולאשה רק שליש‏[3].

בתלמוד מובא כי היו שחשבו שחלקו של הבעל בתשלומי אשתו קשורה בבעלותו עליה, שלא הבינו מדוע שיקבל הבעל תשלומים על בושת של אשתו, וכי אם ירקוק אדם בבגד של חבירו ישלם לו בושת? והוסבר, כי כאשר מבייש אדם אשתו של חבירו יש לבעל עצמו בושה, (אך כאשר רוקק בבגד של חבירו אין לחבר בושה) ולכן יש לו חלק בבושת‏[4]תלמוד ירושלמי מוסבר כי לבעל יש צער בבושת אשה, כי צערה - צערו, כי הוא משתתף בצערה). לעומת זאת, כאשר הקשה רבינא, אם כך למה לא ישלם אדם דמי בושת - כאשר בייש אדם ממשחפה מכובדת - לכל המשפחה המורחבת, והסביר רב אשי כי כדי לחייב תשלומי בושת צריך שהביוש יהיה בגוף האדם עצמו, אשתו כגופו, אך בני משפחתו אינם נחשבים כגופו‏[5].

מדד לתשלומים[עריכה]

המדד לתשלומים מפורש במשנה במסכת כתובות:"' איזהו בושת הכל לפי המבייש והמתבייש פגם רואין אותה כאילו היא שפחה נמכרת בשוק כמה היתה יפה וכמה היא"[6]

הערות שוליים[עריכה]

הערות שוליים

  1. תוספות בכתובות מא ב.
  2. כתובות מב ב
  3. תבנית:משנה.
  4. ראה בשיטה מקובצת פירושים שונים בדברי הגמרא, וזו אחת מהם
  5. כתובות סו א.
  6. תבנית:בבלי.