שמחה

כדי לנצח את היצה"ר צריך להיות בשמחה. אין מקום לעצבות גם על הרהורים רעים ומחשבות של תאווה אלא צריך לנצח אותם ולשמוח על הניצחון.

עבודת ה' בשלמות הינה עבודה בשמחה.

העצבות היא אם כל חטאת ומביאה לכל החולשות; יש מקום לעצבות רק בזמנים קבועים לחשבון נפש ואח"כ יש לשוב ולשמוח; כדי לנצח את היצה"ר צריך להיות בשמחה תמיד ובפרט בזמן עבודת ה'; אין מקום לעצבות לא במילי דארעא ולא במילי דשמיא.

השמחה בעבודת ה' צריכה להיות גדולה יותר מכל שמחה אחרת, כי אין דבר משמח יותר מלעבוד את ה'.

עבודת ה' של האדם צריכה להיות השמחה הכי גדולה שלו. האדם צריך לחזור בתשובה על עבודת ה' שלא בשמחה.

סיכום השיעורים הקודמים על השמחה; לא צריך לדכא כוחות שמחה כי אם לכוונם למקומות נכונים; שמחה של מצווה כתוצר של שלמות פנימית; השמחה כמפתח המעיין האלוקי שבכל אדם ואדם; שמחה הבאה מתוך יראת הרוממות; השמחה השלמה יכולה להיות רק בא"י; בניית השמחה במציאות ע"י ת"ח.

שמחה שלמה באה מתוך הבנה שכלית עמוקה ומתוך אמונה עזה, אולם יש לחבר אליה את השמחה ברגש ובמעשים. לפעמים דווקא מעשי שמחה חיצוניים ואף מעשי שטות יכולים לעורר את השמחה הפנימית, ולהשפיע אותה על כל לבושי הנפש והחיים.