חינוך

אני שומעת בשיעורים שצריך לאהוב את הילדים. אני מרגישה כאילו אני "עובדת" עליהם ומציגה להם אהבה. כאשר הייתי ילדה, לא קיבלתי אף פעם מילה חמה מאבא שלי, וגם חיבוק לא זכור לי. אני מרגישה שיש לי "חור שחור" בנפש, ואינני מסוגלת לאהוב באמת

כאשר הוא מתגרה באחיו, הוא מחכה שתגיבו בכעס. הפתיעו אותו, בכך שבמקום לכעוס עליו, תחייכו על ההצקות.

סיפור ילדים מספר על חושם, שהיה בחתונה ולא ידע מה לעשות. אימו לימדה אותו, שאם הוא רואה קהל גדול יאמר בקול: "מזל טוב, מזל טוב!" יצא חושם וראה הלוויה ל"ע. הרי זה קהל גדול, חשב בליבו, והחל לומר בקול "מזל טוב". סיפור זה ממחיש עד כמה חשוב הבירור אימתי להשתמש בכל כלל.

יחסם השונה של אבותינו הקדושים לבניהם ישמעאל ועשו, מעלה בפנינו את השאלה: מה היחס הראוי ל'בן הסורר'?