קדיש

הקדיש היא תפילה בשפה הארמית, הפותחת במלים: "יתגדל ויתקדש שמיה רבא", שבה מקדשים את שם ה' ומתפללים ששמו יתגדל ויתקדש במהרה בפי כל באי עולם, שכולם יכירו במלכותו ויודו לשמו.
פרופ' אביגדור שנאן כתב על הקדיש מאמר מקיף (ראו מטה הקישור) שתחילתו בקטעים אלה : "יתגדל ויתקדש שמיה רבא". מילים ארמיות אלו, הניצבות בראש טקסט הנאמר במסגרת לוויית המת, תקופת האבלות או באירועי זכרון, פרטיים וציבוריים כאחד, מעוררים בלב כמעט כל שומעיהם רעד קל. עמידתו של בשר ודם לנוכח חידת המוות, שאין הוא יודע לפצחה ופעמים רבות אף לא להתמודד עמה, מקבלת ביטויים רבים, בטקסט במעשה ובמחשבה, והקדיש הוא אחד מהם.
מה סודו של טקסט ארמי זה? כיצד זה שמר טקסט הכתוב בשפה שכבר איננה מובנת לרוב הקוראים אותו על חיוניותו, ומדוע עורר בעבר, ועדיין מעורר בהווה, את הרגשות והתחושות הכרוכות בו? בדברים הבאים אני מבקש להצביע על כמה קושיות, שאלותעוד...