בין אדם לחברו

הגאה עסוק בעצמו, במעמדו, בכבודו, בתפיסת מקומו. כולו עסוק בשמירת התדמית האישית שלו, בעשיית רושם, ברכישת כבוד. על כל דבר הוא מביט במבט אישי תועלתי, הוא אינו מסוגל לחשוב לגופו של עניין. ממידת הגאווה צריך להתרחק עד הקצה האחרון.

עבורנו, הנאמנים לדרכה של תורה, משמעות האיסור היא, שגם אם קיימת לפעמים משיכה בין בנים, יש בידינו להתגבר עליה, כמו כל איסורי התורה.

צריך להיזהר מלשון הרע שנאמר כאילו מתוך צער. יש צדיקות שהיא של שטות, כאשר אדם מאמין ללשון הרע כי אין לחשוד במספר ובעיקר להיזהר לא לשמוע לשון הרע מהנוגע בדבר בלי לשמוע את הצד השני.