בית המקדש

פרק ב', הלכה ט': מחלוקת רב ולוי על מיקום הסובב ומיקום זריקת הדם; גודל המזבח ועניין הזריקה; גודל הכבש.

תשעה באב. מנחם צנח על רצפת בית הכנסת באפיסת כוחות. קולו הנוגה של בעל הקורא טלטל אותו - "כי רחק ממני מנחם משיב נפשי". ריבונו של עולם, זעק קול בליבו ללא מילים, כמה צרות? עד מתי לא תרחם את ירושלים אשר זעמת כבר אלפיים שנה? אבא, אנו מצפים ומייחלים לגאולתך, למה תסתתר? ואולי, התעוררה מחשבה מחודשת בליבו, איני מצפה בשלמות. יודע אני את חומרת הגלות, אך כשאלמד על גדלות הגאולה אצפה יותר...

ימי האבל על החורבן מיועדים לעשיית חשבון נפש של האומה ושל כל יחיד ויחיד. וכל המתאבל על ירושלים זוכה ורואה בשמחתה.

כיצד ממעטים בשמחה בתשעת הימים ● האם מותר לטייל ולקיים ימי עיון בימים אלו, ומה דינו של מי שחייב בשחייה בהוראת הרופאים ● האם ניתן לערוך מסיבת גיוס לחבר ומה לגבי מעבר לדירה חדשה בתשעת הימים.

פרק ב', הלכות א'-ח': כיצד תיתכן נבואה על מיקום והמזבח וכדו' כשהינו דבר הלכתי? ישוב הסתירה בין הלכה ה' להלכה ז'.

פרק א', הלכות יח'-סוף: החומר ממנו עושים את המנורה, השולחן וכליהם; מחלוקת עקרונית בדרך הלימוד מהפסוקים; עשיית הכלים מזהב; החילוק בין מזבח הנחושת בזמן משה למזבח הנחושת במקדש; עשיית הכלים לשם הקדש.

בעצם קריאת פרשת המסע לארץ ישראל בימי בין המיצרים, יש בה כדי להחדיר במודעות שלנו שכאן אנו צריכים לעשות חשבון נפש מפני בא החורבן.