בית המקדש

כבר למעלה מ-1934 שנים אנו מתאבלים על חורבן בית המקדש. בחורבן זה איבדנו מלכות, איבדנו יופי, איבדנו עצמאות, איבדנו תורה, איבדנו אחדות, איבדנו מדינה, איבדנו חיים. כדי להזכיר לעצמנו שהמאבק הזה עוד ממשיך והוא חייב להצליח, אנחנו צמים בתשעה באב.

האם בית המקדש יבנה בידי אדם או בידי שמים? האם יש מצוה לבנות את בית המקדש בזמן הזה?

בירור בענין קריעה על ראיית מקום המקדש בזמן הזה.

בית המקדש כמקום להשראת השכינה בארץ.

עם שזוכר כל-כך הרבה שנים את עברו ומצטער על חורבנו, מובטח לו שייגאל וישוב לארצו.

כשאנו באים בליל תשעה באב לכותל המערבי, אנו חשים ברגשות מעורבים: מצד אחד - צער עמוק על חורבן בית-המקדש, ומצד שני - מתגנבים ללב הכואב רגשות של ניחומים על עצם העובדה שהכותל בידינו.

בראש השנה תשס"א פרצה מלחמת "אל אקצה" כפי שהיא קרויה בפיהם. הם מדגישים חזור והדגש שהמלחמה על ירושלים ועל המקדש. אצלנו מנסים לטשטש מוקד זה. לבירור מקומו הריאלי-אידיאלי של מקום המקדש בהשקפתנו מיועדים הדברים הבאים.