גמילות חסדים

חסד שהמניע שלו הוא מוסר כליות והשקטת המצפון עלול לגרום לעשיית מעשים שלילים כשהחסד משמש להשקטת המצפון, וזהו פרוש הפסוק "חסד לאומים חטאת".

הביטוי "גמילות חסדים" מלמד אותנו על מהות החסד - שחסד הוא דבר בסיסי במציאות החיים ולא לפנים משורת הדין.

הגסות של החומר והמשכות האדם אחר צרכיו האגואיסטיים הינם שורשים להרבה עבירות;חסד שבא ממקום נקי של טוב מציל את האדם מלהיות שקוע באנוכיותהמצומצמת שלו ומאפשר לו לרומם את מבטו.

חז"ל מלמדים אותנו שיש כח בחסד להציל את האדם מטומאת החטאים, ואפילו במצבים שנראים אבודים החסד הוא עוגן הצלה.

המילה "וירא" חוזרת 3 פעמים במובנים שונים,הקב"ה מתגלה אל אברהם ע"י השכינה והמלאכים. אברהם אבינו שומר על הייחוד שלו - כל העולם מעבר אחד ואברהם מהעבר השני, ומצד שני אברהם שומר על הייעוד שלו - "וירא וירץ לקראתם", האוהל שלו פתוח מארבע רוחות לקרב רחוקים, אברהם איש החסד שמקרב אל הקב"ה את כל בני הבשר.

החסד היא המידה העצמית של הקב"הוהיא ממלאה את העולם מתחילתו לסופו אך שאר המידות הם רק לאחר שנברא העולם.

אברהם עושה חסד לא רק עם הקרובים אלא בעצמיות ביוזמה חופשית שלו ואפילו במקום ובזמן שאין אף אחד שמצפה ממנו לחסד.

שאר המידות הינם תכונות שה' טבע בנו כדי להגיב עלידה לסובב אותנו אולם מידת החסד אינה כן אלא היא גילוי עצמיות האדם.

מצוות "והלכת בדרכיו"- היא לדבוק בהנהגת ה' בעולם גם בהנהגה הפרטית שלנו ומצוות "אחרי ה' תלכו" - נאמרה במידת החסד דווקא .

בגמ' במסכת סוטה מוגדרת מידת החסד כמידה המרכזית בהליכה אחר השכינה.