גמרא בבא בתרא

האם בהזמה יש גם את סברת הפסול הקיימת בהכחשה? האם בשתי כיתי עדים המכחישות זו את זו בטלה נאמנותן?

כת עדים אחת אומרת כך, וכת עדים אחרת אומרת להיפך. כיצד יש להתייחס אל העדים? האם בכוחו של הספק להחליש את אמינותו האישית של כל עד? בשאלה זו והשלכותיה דן שיעור זה.

הלכה פשוטה היא שאדם המחזיק בקרקע שלש שנים, זוכה בה. שיעור זה מסכם את שתי אפשרויות מרכזיות להבין את ההלכה, כראיה לטובת המחזיק או כהגדרתו כמוחזק בקרקע, ואת הנפקותות המרכזיות העולות מהן: על מי חובת הראיה, מיגו נגד חזקת קרקעות, חזקת תשמישין, האם המחזיק צריך להישבע, חזקה של שוכרים, האם המחזיק נחשב תובע או נתבע.

לעתיד לבוא תתחלק ארץ ישראל לי"ג שבטים; ערי מקלט כתחליף לנחלה; מה בין קבלת מעשרות לירושת הארץ? האם כל חלקי הארץ מתחלקים לשבטים? (דעת הרמב"ם); נחלה וכיבוש לעניין קדושת הארץ וחלוקתה ללויים לעתיד לבוא.

דיון בכלל "עשה דוחה לא תעשה", ואגב כך – בגדר מצוות ציצית.

הרמב"ם הבין שגם לרבא יש חלוקה לימים בפירות, וחידושו של רב נחמן הוא שיש אף חלוקת ימים בגוף, והלכה כרבא. יתכן שהר"י מיגש סובר שבכך הלכה כרב נחמן שיש אף חלוקה בגוף, ואילו הראב"ד סובר שלרבא אין אפילו חלוקה בפירות, ופסק כמותו.

ובתוס' ד"ה אכפיה.

מחלוקת אם מחילה מועילה בחזקת תשמישין והאם יש שעבוד בלא קניין.