גמרא כתובות

גדר "מפיהם ולא מפי כתבם"; מתי תקפה עדות וגדר שטרות; אימתי כתיבה נעשית שטר; דעת המתחייב בשטרות שונים; חלות שטרות, אימתי מדאורייתא ואימתי מדרבנן; גדר "נחקרה"; גדר "מפיהם ולא מפי כתבם".

מוחזק ומרא קמא - קושיית רע"א; חזקה קמייתא בתרי ותרי והאם ספיקו מדאורייתא או מדרבנן; לעניין כשרות העדים מעמידים כל כת על חזקתה; שתי כיתי עדים - העמדה על חזקה.

סיבת הפטור של כופר בכל משבועה; אימתי אמרינן מיגו דהעזה; נאמנותם של עדים ותיקון העולם ע"י המצוות; בדאורייתא - בטל הטעם, בטל הדין? גדרים בטעמי המצוות.

שיטות הראשונים בדין נאמנות "הפה שאסר..." ונפק"מ בין השיטות; "מיגו דאי בעי שתיק" להוציא ממון ממוחזקותו, שתיקת לווה בשטר שאינו מקוים וביטול נאמנות "הפה שאסר..."; דין שבויה ודיין המייעץ לבעלי הדינין.

נפק"מ בין רובא דאיתיה קמן לרובא דליתיה קמן לעניין אם הם פושטים ספיקות ומדוע מתחשבים בהם שורש ההליכה אחר חזקה ואחר רובא דליתיה קמן; מקצת דיני חזקה.

חד בתרי בטיל בתערובת, שתי אפשרויות בהבנת דין זה; אם אומרים דין קבוע וביטול ברוב באיסור ניכר ושאינו ניכר; דין רוב כשאפשר לבררו; דין קבוע כשנולד ספק מאוחר, אם לקחו גוי ודין אדם שאינו נאמן בזה.

ספק עבירה במתכווין שנחשב כמזיד אם עבר; ספיקא דאורייתא לחומרא מדאורייתא או מדרבנן; ספיקא דאורייתא כאשר איקבע איסורא.

מהו יסוד הכלל שבמקרים של ספיקות הולכים אחרי חזקה דמעיקרא?

טענת ברי מול טענת שמא כשיש יתרון מוחזקות וכשהברי אינו מוציא; אם מוחזקות מהווה הוכחה לטענה או לא; שורש דין "המוציא מחברו עליו הראיה"; החיוב לצאת ידי שמיים בטענות אלו ודין המתחייב ממון לחבירו.