גמרא נדרים

הסבר שיטת הרמב"ם בחילוק בין התרת נדרים של חכם, שהיא כמחילה והתרת קשר, להפרת נדרים של בעל שהיא כח ביטול נדר מכאן ולהבא כחתיכת קשר.

רשב"א: קושית האבנ"מ ותירוצה; יסוד מהעונג יו"ט; קושית שעה"מ ותירוצה.

על פי דעת הר"ן, רא"ש, ראב"ד והר' ז'ולטא.

מחלוקת בין רשב"א ורמב"ן לבין הר"ן האם 'יד של צדקה' אזלינן לחומרא או לקולא; הוכחות הר"ן; הסברת קונטרס הספקות את המחלוקת; שיטות תוספות, רי"ף ור"ח; הסבר ה'מחנה אפרים' לשיטת רשב"א-רמב"ן; שיטת הרמב"ם והסבר הסמ"ע את דבריו; דברי הרמב"ן בפרשת מטות תואמים את הסברת הסמ"ע ברמב"ם.

שיטות הראשונים בהגדרת האיסור "בל תאחר" - האם האיסור הוא לאחר את קיום דיבור האדם, או לאחר את מימוש החובה המוטלת על האדם?

הרמב"ם פוסק שצריך תנאי כבני גד ובני ראובן, ומאידך כותב שאין הלכה כר' מאיר, בעוד שמהגמרא נראה שהדברים אינם מתיישבים יחד.

האם צריך שם בשבועה? ר"ן דף ב' מראה סתירה בין הגמרא אצלנו לשבועות. הרמב"ם פוסק שצריך שם והראב"ד משיג עליו. הבנתם תלויה בהבנת חידוש התורה לעניין עדות שבועה.

מקורות ללימוד לפני השיעור: ר"ן רייש נדרים ובדף י"ד ד"ה "אמר קרא וכו'"; ר"ן על הרי"ף במסכת שבועות דף ח' ברי"ף בהסברו מהו עיקר הנדר; יו"ד טור ושו"ע ר"ד סע' א'; מל"פ פ"א ה"ז נדרים; ר"ן נדרים ט"ו ד"ה "הלכה אסורה בהנאתו וכו'"; מל"מ מעילה פ"ד ה"ט; מל"מ פ"א ה"א נדרים (בדברי הרא"ש שם).