גמרא פסחים

ביאור שיטת רש"י לגבי ביטול חמץ על פי היסוד שברוב האיסורים מעשה האיסור תלוי בכוונת האדם, ומתעסק פטור. אבל במאכלות אסורות מעשה האיסור תלוי בעשיה ולא בכוונה משום שנהנה (מתעסק בחלבים ועריות - חייב). אמנם באיסור בל יראה האיסור הוא בכוונת האדם ולכן כאשר האדם לא מחשיב את החמץ, אין כאן איסור.

ההולך לשחוט את פסחו ולמול את בנו - אם יכול לחזור, לבער, ולחזור למצווה - יחזור. מדוע אין פה דין של עוסק במצוה פטור מן המצוה? דיון בגדר העוסק במצווה פטור מן המצווה

חלק ראשון: חקירה ב"הבערה לחלק יצאת" (פסחים ו.) - האם על כל מלאכה ומלאכה בשבת יש לאו, או שמא באיסור מלאכה בשבת יש לאו אחד ושלושים ותשע דרכים לעבור עליו. חלק שני:על מה חלה תוספת שבת ויו"ט, האם רק לאיסורים או גם לכל הדינים.

הסבר דברי הרמב"ם בענין חיוב אכילת בשר ביום טוב. כל אחד מצווה להגיע לשמחה לפי דרכו.