גמרא פסחים

תערובת חמץ בפסח חמורה מתערובות שאר איסורים: כל כללי הביטול אינם תקפים באיסור חמץ, וחמץ אוסר תערובתו במשהו. במאמר זה נעסוק בטעמים לחומרא זו, ובעיקר בדברי הרמב"ם, ונבאר מדוע ראה הרמב"ם לנכון לכתוב שני טעמים. העיון בשיטת הרמב"ם מוביל להבנה חדשה של שיטתו בהלכה של "דבר שיש לו מתירין".

בשיעור זה מתבאר שהגדרת איסור החמץ בפסח אינה דומה להגדרות איסורים אחרים, והחמץ אינו חפץ אסור, אלא האיסור הוא בעצם ההחמצה, כלומר בטעם החמץ.

על מי חלה חובת הבדיקה בבית מושכר? האם שאלה זו תלויה בטעמי חובת הבדיקה?

האם ניתן לברך על המצווה בדיעבד גם לאחר קיומה? מה מוסיפה הברכה למצווה, אם בכלל? עיון בגמרא בפסחים דף ז': במקורות הדין של "עובר לעשייתן", בטעמיו ובשיטות הפוסקים.

מחלוקת רש"י ותוס' בטעם בדיקת חמץ; הסבר הר"ן בשיטת רש"י; איסור דאורייתא שהוא גזירה וגדר לאיסור אחר; שני סוגים של חזקות.

הסבר הר"ן בשיטת רש"י. שתי הבנות בדברי הר"ן, למה מהתורה מספיק בדיקה בלי ביטול; אדם שסמך על חזקה ונתברר שהיה אסור - שוגג או אונס? הידיעה שחטא מצריכה כפרה.

א. הבודק צריך שיבטל שמא ימצא חמץ ודעתיה עלויה - הסברי רש"י והרמב"ן ב. שיטות הראשונים בביטול חמץ- רש"י, תוס' והרמב"ן ג. קושיות הרמב"ן על רש"י ד. ביאור שיטת הרמב"ן.

גדרי חיובו של שוכר במזוזה: האם הוא מדאורייתא או מדרבנן, ואם מדרבנן - שני טעמים לכך, ונפקא מינה בזמן הזה.