הודאה על נס

לעומת המצב של עם ישראל לפני הקמת המדינה, גם מהבחינה הגשמית וגם מהבחינה הרוחנית, השינוי שחל לטובה על ידי הקמת המדינה - הוא עצום ועליו יש להודות

עלינו להודות לה' על שנתן לנו מדינה ולהתפלל להתפתחותה ושגשוגה, ויחד עם זאת עלינו לפעול כדי לשנות את הכיוון אליו חותרות מערכות המדינה השונות

"נָתַתָּה לִּירֵאֶיךָ נֵּס לְהִתְנוֹסֵס מִפְּנֵי קֹשֶׁט סֶלָה" (תהלים פרק ס), נס הוא לשון הרמה, והקב"ה עושה לנו נסים כדי לרומם אותנו..."

לחגוג את יום העצמאות למרות הביקורת שלנו על ראשי המדינה, ולשמוח ולהודות לה' על הטוב שבמדינה.

אנו לא עומדים בתחילת הגאולה, אלא כבר באמצעה. יש חיוב להודות לקב"ה על כל הטוב שגמל עמנו, ויחד עם זאת לצפות לחירות הרוחנית יחד עם החירות הגשמית. הלימוד בישיבה הוא הבונה את הכוחות הרוחניים בעם ישראל.

אמירת הלל היא מבחן של אמונה, ולכן דוקא בזמן שיש מסתפקים אם יש לומר שירה, אז הזמן להתחזק באמונה ולומר שירה.

ב"ה מושרשת בנו חגיגת יום עצמאותנו, יום בו הוחל שלטון יהודי בארץ ישראל לאחר שנים רבות של גלות שהינה חילול ה' גדול. אך יש להבין מה ענין זכירת היום ההוא, ומה השפעתו עלינו כיום. להתרפק על העבר זה נחמד, אך האם אין מעבר לכך?

הודאה גדולה על הניסים ומצד שני עמדה של מתבוננים ומקשיבים לנפלאות. מודים על הטוב ומתפללים להיות ראויים.

השמחה בניסים הינה שמחה אמיתית כאשר מתבוננים בחסדי ה'. אין זו התבוננות פסיבית כמו שמתבוננים על הצגה, אלא זוהי התבוננות שמחברת את הדברים אלינו, והמלמדת אותנו מה נדרש מאיתנו לעשות.