יום השואה

הגרמנים זירזו אותם בירידה מהרכבת. רחל ואמה ירדו וניצבו מול המפקד, כנראה מנגלה. הוא שאל אותה: "בת כמה את?". רחל ראתה שבצד שמאל שותים מים והלכה לשם בלי לענות. כאשר חזרה, אמה קראה לה. אולם יהודי אחד אחז בה ולא הניח לה ללכת, כי ידע שאמה נמצאת בין אלו שעומדים להירצח

על השואה צריך להסתכל לא רק בצורה פרטית אלא גם בצורה כללית, כהסבר על הסגולה הישראלית וכהתחלת הגאולה. צפו בשיעורו של הרב אליהו ברין.

אם מטרת השואה הייתה כדי לזרז תהליכים בעולם, הקב"ה לא יכל לגרום לתהליכים האלו בלעדיה?

הכנסת קבעה את יום כ"ז בניסן כיום הזיכרון לשואה ולגבורה, כנגד דעת הרבנות הראשית שסברה שלא נכון לקבוע יום זיכרון בחודש ניסן. בעקבות כך, מה הצביון שנכון לתת ליום הזה?

הרב יעקב אריאל הפיץ מנשר ובו הוא קורא לכל הציבור לומר קדיש בעשרה בטבת. בתשובתו הרב הסביר את טעם הדבר והתייחס גם למי שהוריו בחיים.

מה גרם לנאצים ושותפיהם לאכזריות הנוראה שהיתה בשואה (כיצד יכלו החיילים לבצע זאת) והאם זו תכונה שטבועה בגרמנים בלבד או שכל אחד יכול להגיע לכך. מבוסס על מחקרים וניסויים שנערכו בעולם ובארץ (ההכנה המנטלית ל"התנתקות", הסרט "הנחשול" ועוד), ועל פי מקורות ביהדות.

באדיבות אתר הרב *השואה הנוראה, שהתרחשה תוך כדי שיבת עם ישראל לארצו ולידתו מחדש ושמחה על בניין הארץ, משולבת בכאב נורא על השמדת שישה מיליון יהודים בשואה. זהו שאומר הפסוק, נהר של צרות. *רוב האנשים שנלקחו לצד המוות במחנות ההשמדה לא נראו יותר לעולם, ולא נשמעו עליהם עדויות. לכן בכדי להתיר את נשותיהם מעגינות היה צורך בחידושים גדולים.

בהגיע תורו לעבור על יד מנגלה, עבר רבי ברוך על פניו כשהוא צולע על רגלו, מבלי להסוות את מצבו הבריאותי. לתדהמתו העלו אותו ואת החולים האחרים על משאית, לא לתאי הגזים, אלא לבית חולים מודרני ומשוכלל

בתרבות שמכירה רק בכאן ועכשיו, הזיכרון הוא ניסיון לשחזר את העבר, ומכן נובעת ההתמקדות בחיטוט ברוע האנושי ביום השואה. הזכירה האמיתית מציעה לנו להתחבר לאידיאל הגדול שהשואה חידדה וביררה.

האם אין בעמידה בצפירה הידמות למנהגי הגויים? האם לא עדיף פשוט ללמוד תורה? הרב זלמן מלמד משיב.