ספר דברים

אם האדם יכבד את ד' מממונו, התורה מבטיחה לו שעושרו יגדל; הממון אשר ישיג האדם בדרכי גזל ומרמה, לא יעזור לו ביום כעסו של הקב"ה, אך הממון שיחסיר לצדקה זה מה שיצילנו; ישנו חיוב על האדם לכבד את ד' מהמעלות שנתן לו ד' ית'!; חיוב הבכורים הנו רק משבעת המינים, ורק לאחר ירושה וישיבה; דין נוסף בבכורים: האדם צריך לקשור לסימן את התאנה הראשונה, ולקרוא עליה שם; בכל המצוות שהאדם עושה, צריך לעשותם מן המובחר; החיוב בביכורים הוא ההבאה לעזרה, ואם לא הגיעו לשם, חייב באחריותם. זמן חיוב הבאת ביכורים מתחיל בחג השבועות ונגמר בחנוכה. חובת מקרא בכורים הנו משבועות ועד חג הסוכות.

על מה נאמר שאם עושה זאת נחשב לו כאילו מקריב ביכורים, גם בזמן שבית המקדש לא קיים. בנ"י במדבר כיצד קיימו סעודות שבת ויום טוב, איך עשו קידוש והבדלה . נאמר פְּרִי הָאֲדָמָה ולא משקה. באיזה מקרים אפשר להביא ביכורים מן המשקין. ומה הדין בדבש תמרים. ועוד !

עניינה של ברכת המלכויות היא שאדם יבין וידע שהכל מגיע מאיתו יתברך, ועניין זה מתבטא במצוות הביכורים; עיקר ראש השנה- בבית המקדש; הביכורים מורידים שפע של י"ג מידות רחמים; שמחה בהבאת הביכורים ובעבודת ה'

למה הרמב"ם מונה את "והלכת בדרכיו" כאחת מתרי"ג מצוות? האם היא מצווה שבין אדם לחברו? מה האמירה של חז"ל על חנון, רחום וגומל חסדים? ואיך כל זה קשור לימינו אנו שאנחנו רוצים שאויבנו יפחדו מאיתנו? הרב אריאל כהן מכולל דיינות בית אל ברעיון עוצמתי לפרשת כי תבוא.

אנחנו נמצאים במלחמה כבר שנה שלמה. יש חטופים ופצועים ומשפחות כואבות שיקיריהן הקריבו את חייהם. לכן חובה לכוון בתפילות של ראש השנה במלכויות זיכרונות ושופרות על ניצחון ישראל במלחמה. וחובה לכוון בתקיעות השופר על חובה לתקיעות של עת מלחמה; "אמר רבי אבא בר כהנא דורו של דוד כולם צדיקים היו ועל ידי שהיה להן דילטורין (בעלי לשון הרע) היו יוצאים במלחמה והיו נופלים וכו'. אבל דורו של אחאב עובדי עבודה זרה היו, ועל ידי שלא היה להן דילטורין היו יורדים למלחמה ונוצחין". ונדמה שבשנה הזאת הדברים הללו לא צריכים פירוש

הפיוט עוקד והנעקד נאמר לפני תקיעת שופר ובסיומו אנו מבקשים מהקב"ה שיזכור לנו את הברית. מה משמעות הברית לגבינו?

בפרתשנו המלחמה נוכחת במבט יותר אישי על החייל, גם במצב המיוחד של אשת יפת תואר. במצוות שילוח הקן דנים רבותינו האם יש לדרוש בטעמי מצוות, האם הן לצורך האדם או גזירות.