ספר ויקרא

כיתד יתכן ש"אין אפוטרופוס לעריות"? האם אין לראות בכך ציווי המנוגד לטבע של האדם?

הפסוק הראשון בפרשה פותח: "וידבר ה' אל משה אחרי מות שני בני אהרן..." אולם לא מופיע בפסוק מהו הדיבור, שכן הפסוק הבא מתחיל בתיאור: "ויאמר ה' אל משה..." מהו אם כן הדיבור בפסוק הראשון?

רש"י רואה בכותרת: "וידבר ה' אל משה אחרי מות שני בני אהרן" ביטוי לאזהרה שמתרה הקב"ה באהרן ובניו. מה היה לו קשה רש"י שגרם לו לפרש כך?

פרשת אחרי מות פותחת בדיבור "ידבר ה'...אחרי מות שני בני אהרן". התיאור של מותם של בני אהרן מופיע בפרשת שמיני. מדוע אם כן לא מופיע פרשת אחרי מות לאחר פרשת שמיני?!

הכהן ה"מפקח" על נגע צרעת. עור בשר, בגד ובית בפרשה ובשעת העקירה.

חז"ל למדונו שימי שמחתו של חתן דוחים את הקרבן. השאלה היא היאך יתכן שחתן שמוחלין לו כל עוונותיו לוקה בנגעים?!

ניתן ללמוד דין מדיני נפשות מפרשת השבוע שלנו; כיצד יכול אדם לסכן את עצמו בעולם הזה על מנת להציל את עצמו בסיכוי נמוך.

זאת תהיה תורה המצורע ביום טהרתו; לתהליך התשובה של המצורע שתי קומות: האחת הטיפול הפורמלי בנגע והשניה עמוק יותר בטיפול בשורש הרוחני של הצרעת.

חז"ל למדונו שהצרעת באה על עוון לשון הרע, ומצאנו לכך ראיה משני מקומות: ממשה וממרים.

חז"ל למדונו שהמצורע הוא מוציא רע, ועונשו הוא על לשון הרע. השפת אמת ביאר שהכוונה היא שהמוציא רע מוציא את הרע ומבודד אותו, וזאת בניגוד להנחיה "הוי דן את כל האדם לכף זכות".