פרשת אמור

סיבת סמיכת מצוות שבת לעיבור החודש/הסיבה שהתורה העלימה את העובדה ששבועות הוא יום מתן תורה ושר"ה הוא יום הדין/הסיבה שמצוות מתנות עניים נכנסה באמצע פר' המועדות/מחלוקת רש"י והכלי יקר מה המילה "אך" ביוהכ"פ באה למעט/הפס' על ר"ה בפר' מדברים בגבולין ואילו בפר' פנחס מדברים במקדש.

מאז נתינת התורה אין ספק שהדין הוא בממונות - הסבר להוציא מדברי הקראים והבנת פסיקת חכמים במהלך הדורות

שכינה חוזרת לציון שלב אחר שלב בבנין הארץ בפירותיה ותקומתה ועכשיו אנו חווים מציאות חדשה שמעידה על עליית מדרגה

בתחילת הפרשה מופיע הציווי "אמור ואמרת". מה המיוחד שבפתיחה משונה זו, שלא נאמר בה "וידבר ה'", וכד'?? ; מהו כוחו של כח הדיבור, וכיצד הוא מתבטא בפרשתינו??

כיצד הגיע אחד מישראל לדרגה כזאת של חוצפה כלפי שמיים? ועל מה הייתה סיבת המריבה במחנה?

הכהנים מופיעים את אחדות ישראל | הכהנים במדרגת חיים של הכלל | קדושת הכהנים בכח ובפועל | דיבור אמיתי | לשון נקיה | שמירה מלשון הרע – ניצחון במלחמה | אחדות ישראל מבטאת אחדות ה' | שמירת השבת מוכיחה שחטא עבודה זרה חיצוני | זהירות מדיבורי חול בשבת | כח הדיבור פועל יותר מהמעשים

מצוות ספירת העומר מוזכרת לראשונה בתורה בפרשת אמור. איך הרמב"ן מכנה את ימי ספירת העומר? מה ראתה התורה לכנות את חג הפסח כ'שבת'? איך ליל הסדר קשור להמשך מצוות ספירת העומר ומה קורה בשבועות בסוף הספירה? כל זאת ועוד ב"רגע בפרשה" לפרשת אמור עם הרב ינון גרוסברג.