פרשת משפטים

רגע בפרשה- פרשת משפטים, ושיעור לפרשת שבוע מפי הרב חיים בן שושן.

שיחת מוצ"ש לפרשת משפטים מפי ראש ישיבת בית אל הרב זלמן ברוך מלמד שליט"א בשידור חי מבית המדרש של ישיבת בית אל

הדיינים צריכים להיות האנשים המתאימים ביותר לתפקידם, ובחירתם צריכה להיות נקיה משיקולים זרים | ניתן למצוא מקבילות לארבעת אבות נזיקין בחיי האדם: בבין אדם לחבירו, בבין אדם למקום, ואף במעשים הטובים | התורה מזהירה אותנו לשמור על ממונו של האחר, ואפילו במקום פיקוח נפש | אנו מצווים על פריקה וטעינה אף עבור שונאים, ועל ידי זה נוצר קידוש השם | מחצית השקל יוצרת אחדות, והיא מגינה על עם ישראל מהנגף.

באורו של הנצי"ב להבדל בין שונא לבין אויב, היכן הדין של "זקן ואינה לפי כבודו" (שאם האדם מבוגר ולא ראוי לו לטרוח באבדה פטור מלהשיב) רמוז בפרשתנו? האם מצוות פריקה וטעינה הנה דווקא בשדה או גם בבית? באורו של הנצי"ב שמפרק כ"ג פסוק ו' - סוף העניין יש כאו אזהרה מיוחדת לבי"ד. איסור להטות משפט גם אם החייב הנו דל אמצעים ויש סיבה לרחם עליו. שאלת הנצי"ב הרי "מדבר שקר תרחק אינו רק אזהרה לבי"ד ומדוע הוזכר בהקשר הזה? תשובת הנצי"ב לשאלתו. הסבר הנצי"ב לפסוק "ונקי וצדיק אל תהרוג" שאם ביה"ד פסק על פלוני שהנו זכאי, ואח"כ גילו שטעו בפסקם, אסור להם להחזיר את הדין. מכיוון שבוודאי הייתה סיבה מאת הקב"ה שיצא זכאי. ואם הנך דואג שהאדם חייב ולא קבל את עונשו אל תדאג הרבה שליחים למקום.

מיד במוצאי השבת נעביר כאן בשידור חי את שיחתו של הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א לפרשת משפטים.

הקב"ה גם בורא וגם וגם משגיח על העולם. הזוהר מסביר את "ואלה המשפטים" שזה גילגולי נשמות. עניין השגחה על כל אחד ואחד.

"שהתקינו הראשונים והטילו שמתא חמורה מאד ויהיו כל ישראל מובדלים מאדם שמונה על ידי המלך בלי הסכמת הקהל… שלא יהיה אדם ראוי ליטול שררה על חבירו לא על ידי מלך ולא על ידי שרים לשופט, כדי לעשות ולכוף חבירו לא בדברי שמים ולא בדברי הכא..."