קול צופייך

הקדושה שהייתה בהר סיני עוברת למשכן ואחר כך למקדש. לכן היום אין קדושה בהר סיני, אבל על הקדושה של המשכן והמקדש נכתב בתורה "קדושה" למעלה משלוש מאות פעמים.שעיקר הקדושה היום היא במקום המקדש בירושלים, וכל הקדושה שיש לנו היום היא חלקיות קדושה שנובעת מתוך קדושת המקום שנקרא שמך עליו.

אפשר לקרוא נבואות ביחיד, אבל קריאתן בציבור בברכה היא פרסום עניין הגאולה. שרוב ההפטרות עוסקות בגאולתם של ישראל. וכל ברכת ההפטרה שנאמרות בציבור עוסקות בעניין הגאולה. וקידוש השם הוא פרסום עניין הגאולה.

"הַיָּמִים שֶׁל ספִירַת הָעֹמֶר, צָרִיךְ להַרְבּוֹת בָּהֶם תַּחֲנוּנִים, וּבִפְרָט בּעֵת הַסּפִירָה, כִּי הַשָּׁעָה צרִיכָה לכָךְ מאֹד, ויִזָּהֵר להַרְבּוֹת בָּהֶם בִּטְבִילָה, למַתֵּק הַדִּינִין בּמֵי הַחֶסֶד, ויִזָּהֵר בָּהֶם מאֹד מאֹד מִן כַּעַס וּמִקּטָטָה וּמַחְלֹקֶת בַּבַּיִת וּבַחוּץ, ויַרְאֶה אוֹתוֹת אַהֲבָה ורֵעוּת, הֵן לִבְנֵי בֵיתוֹ הֵן לַאֲנָשִׁים אֲחֵרִים"

כשחייל לא יכול לקרוא את ההגדה הוא צריך לזכור שהעיקר בליל הסדר זה לזכור כי בזכות ההקרבה שלו, של אשתו וילדיו – עם ישראל לא משועבד לגרועים שבאומות. בזכותם זוכה כל עם ישראל לשבת בביתו ולחגוג את חירותו. אין מי שמקיים את חג החירות בהידור גדול יותר ממנו.

הפעולה הכי חשובה לביעור החמץ היא לא הניקיון, הבדיקה או השריפה, אלא ביטול החמץ, שכאשר אדם מבטל את החמץ בליבו הוא לא עובר על בל ייראה ובל יימצא. ולכן בשעת הדחק, כשאדם במילואים או אם הוא מפונה מביתו ונבצר ממנו לנקות ולבדוק ולבער – לא ישכח לבטל את החמץ, כי הוא העיקר.

כל מלכי האומות העולם מתגרים זה בזה והעולם נבהל, וישראל מתרעשים ומתבהלים וה' אומר להם: בניי, אל תתייראו, כל מה שעשיתי לא עשיתי אלא בשבילכם, מפני מה אתם מתייראים? אל תיראו, הגיע זמן גאולתכם

מי שיצא מביתו למילואים, אפילו יכול לחזור – לא צריך אלא יבטל את החמץ בליבו. אמנם אם יש בני בית אחרים בביתו – יכולים הם לבדוק את החמץ. ואם הם נמצאים בבתי מלון – לא צריכים לחזור לביתם שנמצא במקום סכנה.

בתענית אסתר אנחנו צמים ביום שבו נלחמו היהודים באויביהם וניצחו אותם. שבאותם ימים התפללו עם ישראל להצלחת הלוחמים כמו שמשה התפלל להצלחת יהושע במלחמתו בעמלק. וגם בדור שלנו נתקנה תענית אסתר להתפלל ולזעוק כדי שהלוחמים בשדה הקרב יצליחו להכניע את הרשעים שממשיכים את דרכם של עשו, עמלק והמן.

"נראה כי נס דפורים היה הכנה לבית שני כי היה צריך להיות כח ועוז לבני ישראל. ועל ידי הנס נגבה לבם ויכלו לחזור לבית המקדש. וכן אפשר שיהיה לעתיד נס כזה קודם הגאולה כמ"ש חז"ל מעמיד עליהם מלך כהמן כו' שנס זה הכנה לגאולה".