תולדות צדיקים

לרב היתה אישיות גדולה, הוא היה מעל ענייני עולם הזה. "הוא לא היה משועבד לסדרי אכילה ושינה". כל הדברים שאכל היו כי כך ראוי על פי התורה. לדוגמא, היה אוכל ביצה כי הגמרא משבחת את מאכל הביצה. וכן היה אוכל פת שחרית כי הגמרא שיבחה את אכילת פת שחרית.

ידוע ומפורסם היה בירושלים, כי הרוצה לראות ספירת העומר כפי שהצדיקים סופרים, כדאי לו ללכת לכותל המערבי, שם ימצא מידי ערב את הצדיק הרב זוסמן זצ"ל, מגדולי תלמידי הגרי"מ חרל"פ זצ"ל. הרב זוסמן ספר את ספירת העומר מידי ערב במשך שעה ארוכה במנגינה כובשת לב.

קיומה של התורה והלכותיה לפרטיה, נתגלתה בפועל ממש אצל מורנו ורבנו מרן הרב צבי יהודה הכהן קוק זצ"ל.

הרב צבי יהודה היה מן היחידים שבדור, ואילולא דמסתפינא היינו אומרים היחיד שבדור, שתפס במלוא עומקו את הגילוי המשיחי שבמדינת ישראל.

הרב צבי יהודה ממשיך ומקבל עוז מתלמידיו הצעירים. הוא רואה את האכפתיות והמסירות ומתחזק בצפיית ראיית הישועה השלימה בפועל ממש. וכמובן שהוא שואף ומכוון את הכוחות לכיוון ממלכתי גדול ושלם - מינוי מלך כשר מבית דוד במהרה בימינו.

איך אפשר לחנך לקיום התורה בשלמות ללא פשרות, ללא ויתורים, להיות זהיר במצוה קלה כבחמורה, ויחד עם זה לחנך לאהבת ישראל שלמה, שכוללת אהבת כל אחד מישראל, גם אלו שרחוקים מתורה ומצוות. האם אין כאן סתירה מיניה וביה. איך אפשר לכבד את המדינה, לראות בה אתחלתא דגאולה ויותר מזה, כאשר יש בה כל כך הרבה רחוקים. ובעיקר כאשר היא מונהגת ע"י עוזבי תורה ומצוות. את החינוך הבלתי אפשרי הזה חינך מורנו ורבנו הרב צבי יהודה הכהן קוק זצ"ל, שהוכיח שניתן וחובה לחנך לכל הערכים האלו יחד.

תקצר היריעה להרחיב דברים על הרצי"ה, דומה כי מאז אביו הגדול הראי"ה קוק, לא היה עוד אדם אשר השפיע כמוהו על עיצוב דמותו של הדור - הציוני דתי, בהציבו לפניו אתגר של חתירה לשלמות בכל: עם שלם בארץ שלמה, לאור תורת חיים שלמה.