לכבוד הרב המשיב שליט"א, שלום. אני וחברותא לומדים בספר אורות הקודש, הגענו לפרק והרגשנו שלא זכינו לקלוט צורת הדברים, על כן אני מבקש מהרב אולי יכול לשפוך אור על הדברים. בח"א פט"ז "איחוד התורה והנבואה" מבאר מרן הרב קוק ז"ל איך שהתורה היא מ"חותם האמת העליונה" לעומת הנבואה והאגדה ש"נובעת מהנפשיות של האדם, ומסדרת את עניניה ג"כ ביחש החיצוני של העולם." ומבאר עוד הרב, שבגלות שפעת הנבואה מתגברת ומשפיעה בצורה יותר בולטת משפעת התורה, וזו היא הגלות. א האם הרב יכול לבאר קצת מה כוונת דברי הרב קוק שהאגדה "נובעת מהנפשיות של האדם - ומסדרת את עניניה ג"כ ביחש החיצוני של העולם"? ב הרב קוק כותב שם שהתורה באה ממקום שאין שם הבדל בין פנימיותו של האדם לבין העולמיות כולה. אבל הרי מצינו בחידושי תורה שכל אדם יש לו את החלק שלו בתורה, איך זה מסתדרת עם הקביעה שבתורה הכל נסקר בסקירה אחת? ג מה כוונת הרב שזה מצרת הגלות שהנבואה והאגדה מתגברת על ההלכה, ואיך רואים את זה, הרי לכאורה היה נראה להיפך, שבגלות אין נבואה אבל יש תורה, ואדרבה - היה נראה - הרי צרה גדולה שבגלות אנשים רואים את ההלכה כשלעצמה בלא הרוח והנשמה שלה... תודה רבה,

שלום וברכה. א. הרב מבאר את אופן התגלות הנבואה לאופן התגלות התורה. הנבואה כמו האגדה היא דימיון. מגיע בחלום . לא מציאותית, לפעמים האגדה היא אפילו הפך הטבע והמציאות, אך בסופו של דבר היא לא מנותקת מהמציאות אלא צריכה להשפיע ולהאיר את המציאות. ללמד אותנו דרך, לקח, מוסר. ולכן בסופו של דבר ישנה נקודת השקה וחיבור בין הנבואה - האגדה והמציאות של העולם הזה. והכוונה שהאגדה נובעת מהנפשיות של האדם, כלונר מתוך העולם הפנימי שלו, ככל שהנביא גדול יותר, מזוכך ועם או]י שלם כך יש לו בהירות בנבואה, כך יש לו חלום ואגדה שנובעים ממנו, מתוכו, כמובן עם תוכן אלוקי מתוכנן, אך הגילוי של זה על ידי הנביא קשור לתוכן הפנימי שלו עד שמשפיע ומאיר את העולם המציאותי. ב.הרב מסביר שהתורה צריכה להגיע בעולם בצורתה השלמה בלי כביכול 'התערבות' של מוסר התורה. כלומר, אם נביא אחר שלא בדרגתו העליונה של משה רבינו היה מעביר את התורה מן העולם הרוחני העליון לעולם שלנו , אזי התורה היתה מתקבלת לפי האופי והמעלה הרוחנית המיוחדת של מוסר התורה, של אותו נביא. אך אצל משה רבינו זה לא כך. התורה עוברת בצורה אותנטית. בלי מסכים בלי שינויים. אמנם אנחנו מקבלים את התורה לפי הכלים שלנו, כל אחד כדרגתו, אך מציאות התורה היא לא השתנתה מירידתה לעולם שלנו. ג.יש בספר אורות בחלק שנקרא זרעונים, מאמר של הרב שנקרא' חכם עדיף מנביא' עיין שם וזה יבאר וישלים גם את דברי אצלינו. שדברי הנבואה והאגדה שאינם נבואת משה רבינו הם חלקיים ולא יורדים ומאירים את הפרטים, דווקא משום שהם לא באים מתוך התורה המוחלטת שלא ניתנת לשינוי, אלא מתוך פנימיות האדם ולכן בגלות יש בזה חיסרון שהתורה יכולה להיות מנותקת מנקודת הפנים שלה.וזה משום 'הדמיון המתעתע' שמופיע בגלות , כלשון הרב במאמר שם. מקווה שהועלתי בביאור הפיסקה ברכה והצלחה וכל טוב.