למדנו בהלכה (שו"ע סימן נג סעיף טז) שכשמציעים לאדם להיות שליח ציבור, הוא צריך לסרב ורק בפעם השלישית שקוראים לו לעלות. השאלה שלי, האם כך צריך לנהוג למעשה? זה לא מקשה על הגבאים שמעלים את החזנים?

אכן הפוסקים כתבו שהלכה זו לא כל כך רלוונטית למציאות ימינו. (ראה פסק"ת על הסעיף הנ"ל). בעבר,  תפקידו של שליח הציבור היה ממש להוציא את הציבור ידי חובה בתפילה משום שרבים בציבור לא ידעו לקרוא וכדומה, וממילא, במצב כזה, כשאדם "קופץ" להיות חזן הוא משדר שהוא יודע יותר מאחרים ויש בזה יוהרא. לכן ראוי לאדם לסרב כשקוראים לו להיות שליח ציבור. אך כיום שתפקיד הש"ץ הוא רק באמירת קדיש וחזרת הש"ץ, אדם שנענה לבקשה להיות חזן, מסייע לאחראים ואין בזה יוהרא. לכן כשמבקשים מאדם להיות שליח ציבור, והוא יודע בעצמו שהוא מסוגל לזה, אין צורך לסרב.  כיום, הדרך ארץ היא, להקפיד לא לעלות ללא רשות מהממונים (הרב והגבאים) על כך בבית הכנסת כל מקום לפי מנהגו.  כמובן בתפילות ששליח הציבור בהם נחשב לתפקיד מכובד, שוב חזרנו להלכה זו, שאין לאדם לקפוץ להיות שליח ציבור אלא לסרב בתחילה.